הכל התחיל ביום בהיר אחד.. סתם יום בהיר, שקמתי והחלטתי שהיום
אני לא אשב תקועה מול צג המחשב, אוליי אני סתם אעשה סיבוב,
פשוט לצאת מהבית.. רק מעט.
שמתי עליי את הג'ינס של FOX, אחד מהעשרות שכבר יש לי, כזאת
אני-שופינג גירל. חזרתי מקניון בלי שני ג'ינסים לפחות-אין מצב.
לא שזה משנה משהו לסיפור הזה. בקיצר, יצאתי מהבית ועשיתי
סיבוב. לאחר טיול בשכונה המשעממת, ולאחר בריחה מאיזה פינצ'ר
משוגע, החלטתי שאני אעשה סיבוב בשוק.
סתם כדי לראות... להריח.. להרגיש. אני לא מיליארדרית שכל היום
רק עושה שופינג, אני גם טיפוס שאוהב להכיר את החיים מכל
הזוויות, פשוט מכל עדשות המצלמה. החלטתי שהיום.. היום אני אכין
סרט. סרט תיעודי, להראות לכולם מה עוברים כל עובדי השוק, מה זה
לעבוד כדי לשרוד ולא לעבוד כדי לקנות בריכה פרטית. פסעתי ברחוב
לכיוון הפיצוציה-הפיצוחיה, בעברית פשוטה, ומיד הרחתי. תמיד
אותו ריח. אין לי מושג אם אלו בוטנים או כל דבר אחר, רק מה..
אני יודעת שזוהי עוד סחורה מובחרת שיש רק לחיים.
אחזתי במצלמה הדימיונית שלי. השקפתי על החנות. והרי התמונה
הממוסגרת: חיים מכניס כמה גרעינים לטיפוס מזעזע, שמן ומגודל,
בטח עוד אחד בקטע של המונדיאל. בהיתי בו. משום מה הוא נראה
טיפוס מסכן כזה... אחד שאין לו שום דבר בחיים חוץ ממונדיאל
ומאלבורו לייט. או טיים. מה זה משנה. אפרופו מאלבורו-ישב שם
איש בפינה. הוא תמיד בא לפיצוציה. אני רואה אותו בכל פעם שאני
הולכת לשם כדי להריח, קצת לחיות. האיש הזה, שרק מעשן מאלבורו
כל הזמן, יושב באותו כסא ובוהה בשעון. אוליי הוא מחכה שהזמן
יעבור, לחכות.. הוא מחכה למוות, זה בטוח.
צילמתי אותו. לא באמת, אבל במצלמה הדמיונית שלי, צילמתי אותו.
הוא מצמץ. כאילו שהפלאש סינוור אותו. לא, לא יכול להיות. לא
צילמתי. כלומר, לא באמת. חשבתי לעצמי שהוא סתם קשיש מטורף, לא
טעם את החיים בכלל, רק את העשן, אז הוא בטח סתם ממצמץ. סתם
מטומטם. ניסיתי שוב. הפעם, התקרבתי יותר.. עשיתי 'זום' לכיוון
העיניים שלו. רק עכשיו ראיתי כמה שהן יפות. בהיתי בהן דרך עדשת
המצלמה. צילמתי, והמשכתי להביט טוב בעיניו. הוא שוב ממצמץ
כמסנוור. "הפסיקי, ילדה!" הוא צעק בקול צרוד. אף פעם לא שמעתי
את זה. לא יכול להיות שהוא הסתנוור! מה זה?..
התקרבתי אליו. החלטתי שאוליי, למרות הכל, הוא לא כזה פסיכי.
הוא בוודאי מבין אותי, אוליי.. אוליי הוא הנשמה התאומה שלי?
אוליי סתם צל שרק אני רואה?.. טוב, את זה אני אתעד בסרט הבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.