בוקר אביבי, חם לו מאוד
מתעורר החייל שרוצה לישון עוד
נרדם לא מזמן והנה כבר אור
אין הוא יכול לשינה לחזור
הוא קם, מתלבש, מסדר חפציו
היום הוא יוצא! היא מחכה לו עכשיו
נערת הפרחים, אהובתו היפייפיה
הופיעה בחלומו, ושלחה לו נשיקה
מסתכל על מכתבה שתמיד לצידו
שירי האהבה שכותבת היא לו
מחייך ונזכר, בריח שיערה
הנה עוד קצת ויראה כבר אותה
ולא יעזוב אותה לדקה
ישאף כל רגע, ינצור כל מגע
כל חיוך, כל ליטוף, כל רגע משמח,
כי הזמן הוא מוגבל, ובמהירה פורח..
יחבק אותה דקות ארוכות,
להרגיש את גופה, את הדפיקות
דפיקות הלב שפועמות יחדיו,
בקצב אחיד, ביחד לעד.
והנה, הזמן עובר כה מהר
הוא צריך כבר ללכת, לקרב הוא חוזר
ישאף שיערה, ינצור את חיוכה,
ושוב הוא הולך, ושוב היא מחכה.