אתה מדבר אלי מתוך החושך ולמען האמת זה מפריע לי לישון אז מידי
פעם, עם עיניים מלאות ברגשות אשמה, אני מבקשת שתשתוק. יומיים
אחר כך אתה עדיין שותק ואני כל כך מצטערת שאי פעם ביקשתי דבר
כזה.

אני עוד זוכרת, אתה יודע, הפעם הראשונה. עברת לידי ואני ראיתי
בפנים שלך משהו שלחלוטין לא הסתכל עלי וזה עשה לי עצוב בפנים,
אבל זה סיקרן אותי כל כך.

ניגשתי אלייך והחלפנו מילים שבמחשבה לאחור נראות לי כל כך לא
אנחנו. אני חייכתי ואתה הבטחת להתקשר אבל לא התקשרת, אולי כן
התקשרת ואני פשוט לא שמעתי את הטלפון מצלצל.

שבוע אחר כך סיפרו לי שיש לך מישהי... ואני, אני לא מבינה מה
זה משנה, אתה מעניין אותי לא היא! אתם אוהבים? ביחד? אז שיהיה
לכם בסבבה, באמת, עדיין יכולת להתקשר, סתם כדי לדבר איתי, זה
כל מה שרציתי בעצם, להכיר... לדבר.

בלילות הבאים חלמתי שאתה בסוף כן מתקשר, עבר כל כך הרבה זמן
ואני עדיין חולמת.

יש לי עדיין תמונה מדוייקת שלך בראש וזה עוזר לי לדבר איתך,
נאלצתי להמציא לי אותך לבד, בראש, בלי שתהיה ממש חלק מזה ומאז
אני מנהלת מערכת יחסים סבוכה עם... עצמי.

אני כבר כמעט משוכנעת שאתה לא זוכר אותי, אבל אם תראה פעם
בחורה עם שיער אדום ועיניים כחולות מדברת לעצמה בקול רם, תקשיב
טוב לשיחה, אולי תמצא שאני מדברת אלייך, אולי תהיה לי עוד
הזדמנות...