מסעות רבים עשיתי, חציתי נהרות וואדיות.
על הרבה הרים טיפסתי, כבשתי לא מעט פסגות.
מידי פעם גם נפלתי או מעדתי קמעה,
מעולם עוד לא בכיתי על אבדן הדרך התמימה.

כוכבים בשחור הלילה מנצנצים רק בשבילי,
וירח שמאיר את השבילים מאיר דרכי.
עננים פזורים בתכלת, ככותנה על ים שקט.
העולם אומר תפארת ואותי הוא מרתק.

ההרים הירוקים, הפריחה שלא נגמרת,
נחלים זורמים שוטפים צמחיה שלא נספרת.
המדבר קורא אלי בוא לכאן ותעלם,
כשאני בתוך תוכו רק ליבי נשאר פועם.

צמחיה בתוך המים ודגים בשלל צבעים,
מרחף על פני המים בלי חוקים ובלי כללים.
אוניות טבועות כבסרט ניצבות שם למולי,
ואני בשיא השקט מתחבר שוב אל עצמי.