- אז מה.. מה המצב איתך ?
- בסדר. מה קורה?
- אצלי הכל סבבה. לא הייתי באוניברסיטה היום, למרות שממש
התכוונתי, אתה יודע. עצלנות של הקיץ. באר שבע הזאת גורמת לי
להיות גמל עצלן
- אויש... שתוק שתוק. אתה באמת נהיה דומה לגמל. מיום ליום יותר
ויותר. אה, רגע רגע... יש וימבלדון בטלוויויזיה. זה לקראת
הטורניר עוד מעט. מראים קטעי עבר. הנה בקר.
- וימבלדון הזה- נהנה מגעיל לגמרי. כל הטניס. בכלל. אני עוד
תקוע בשלב של מקנרו, ג'ימי קונורס,  ולנדל. זוכר ? אז היה אחלה
טניס. היום - כולם אתלטים וחיות, זה מאד כוחני ונגמר מהר. אז
היו נקודות ארוכות כאלה, מעניינות. והיום אני לא מבין כלום.
בשבילי הכל נגמר ב- 1990. מאז אני לא מבין כלום. לא רק בטניס.
בכלל.
- 1990 ? מה היה אז ? - אצלי הכל נגמר ב - 94.
- עוד פעם רבין ? הכל רבין ?
- לא, לא קשור לרבין. סתם, נגמר לי ב -94. מה היה ב- 1990 ? רק
התחלנו צבא, לא ?
- כן כן , סיימנו בית ספר, והתגייסנו. ואז כל החרא התחיל. ערוץ
2, מקדונלדס.  אני - לי מתאים העולם הערב שידורי נסיון, ובורגר
ראנץ' עם צ'יפסים שמנוניים. מרגע שכל העסק נהיה " ונעבור
לפרסומות", הכל התבלבל לי.  אני זוכר עד היום איך שתי בנות באו
מהשקם, ושאלתי אותן מה אתן אוכלות... ואחת אמרה, מה אתה לא
יודע ? זה פרינגלס. מה ? - פרינגלס. פרינגלס סאוואר קרים.
כאילו אכלה כל החיים שלה את הזבל הזה. סתם אחת . מהרצליה.
ואני עוד מחפש במכולת את הקוטג'.  עכשיו אתה מבין, מה זה
שהפסקתי להבין ?
- אה..  בערך, כן. אני חושב אבל שזה היה קצת יותר מאוחר שזה
התחיל. איפה שהוא בין 90 ל - 94. ואתה עושה מזה עניין.
- שום עניין, אני פשוט הפסקתי להיות רלוונטי. אני מתכוון -זה
לא סתם שהגיעה תרבות חדשה, אלא כזו כוחנית שתקבור אותך, יחד עם
הלחם הלא פרוס ועם אריק לביא.
- או הו הו ...אריק לביא...
- כן. למי יש זמן לשירי ארץ ישראל ? - יש פרינגל'ס  סאוואר
קרים בשקם...
- וטניס מגעיל...
- כן. מגעיל. איך התחלנו עם כל זה בכלל ?
- אה... עם וימבלדון... שאמרת שאתה תקוע במקנרו. אני אגב אהבתי
את בוריס בקר. מאז שהוא פרש זה לא זה.
- ואללה , בקר. זוכר אותו. ג'ינג'י כזה לא ? - קצת דומה לך.
- כן, קצת.