|
דוגלאס אדמס הוא סופר המד"ב היחיד וגם הסופר היחיד בכלל שיצר
יצירת מופת ספרותית שמקורה באמצעי תקשורת לא ספרותי -ברדיו.
קשה לחשוב על אדם אחר שיצר יצירה אהובה כל כך ובכמה מדיומים
שונים .הוא האיש שהוכיח שהרדיו אותו אמצעי תקשורת נשכח כמעט
ובזוי לעומת הטלוויזיה עדיין יכול ליצור יצירות שיסעירו קהל
גדול מאוד של אנשים לא פחות מכל תוכנית טלוויזיה ויזואלית,
ולהיהפך ל"תופעה תרבותית". . אדמס היה במקור כותב סקצי'ם
הומוריסטיים בילתי מצליח לכמה מאנשי להקת הקומיקאים המפורסמת
של הטלוויזיה הבריטית "מונטי פיטון ." אך בטלוויזיה איש לא
גילה עינין רב בסוג ההומור המיוחד שלו ובהצעותיו ליצור סידרת
מד"ב קומית . ביאושו פנה אדמס אל הרדיו הבריטי. שם , גילה
להפתעתו , יש יותר פתיחות לרעיונות חדשים ורדיקליים במיוחד
מאחר שהיה צריך להשקיע שם הרבה פחות כסף .
אדמס היציע בתחילה ליצור סדרה של סיפורי מד"ב נפרדים שכל אחד
מהם ידון בצורה שונה שבה נחרב כדור הארץ. אך אז שינה את דעתו
והחליט שעדיף ליצור סידרת מד"ב קומית מתמשכת . . . הצעתו
התקבלה כמעט מיד והחלה להיות מושמעת ב-1978 כסדרה של שישה
פרקים ובדיאבד איש לא התחרט על כך .
הסדרה שאכן התחילה בחורבנו של כדור הארץ שהושמד כדי לפנות
דרך לכביש גלקטי המשיכה משם בתיאור מסעותיו של השריד האחרון
(כמעט) מכדור הארץ ביחד עם שורה של בני לוויה מטורפים חייזרים
ואנדרואידים ברחבי יקום מטורף הרבה יותר כשהם מלווים בעצות לא
כל כך מועילות של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה".
היתה זאת סידרת הקומדיה המדבית הראשונה ברדיו ,היו בה
פארודיות כמעט על כל נושא במד"ב ובמיוחד בדיחות פרטיות שרק
מאזיני רדיו אדוקים היו יכולים להבין אותם על חשבונן של סדרות
מד"ב קלאסיות מהרדיו של שנות ה50 , תור הזהב של המד"ב ברדיו
הבריטי , סדרות כמו "דאן דאר" JOURNEY INTO SPACE ו"כובב
הלכת האבוד" . את האנטי גיבורים של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"
שכל מה שעניין אותם היה המגבות שלהם צריך היה להבין כפרודיות
מטורפות על גיבורי הרדיו ההרואיים של שנות ה-50 שהיו עסוקים
השכם והערב בהצלת העולם ומערכת השמש כולה מסכנות חדשות . ובכן
כאן היו גיבורים מסוג שונה מאוד וזה מצא חן בעיני המאזינים.
בנוסף לנושא המאוד לא מקובל ברדיו, אדמס רצה ליצור בסדרה
צלילים ואפקטים חדשים שכמוהם עוד לא נשמעו בתסכיתי רדיו . הוא
רצה "שהמדריך " ישמע לא כמו עוד סדרת רדיו מהסוג הישן והמקובל
, אלא כמו אלבום של להקת רוק אדמס רצה שבכל רגע ורגע בפרקי
הסדרה ישמעו הצלילים "החיזריים " של העולמות האחרים . . הוא
רצה שקולות השחקנים , האפקטים והמוזיקה ישתלבו בצורה כזאת עד
שהם יצרו בדימיונם של המאזינים תמונה של "עולם אחר" , מצחיק ,
אבל עדיין אמיתי לחלוטין עבור המאזינים.אין לאמר שהסדרה הצליחה
להשיג לחלוטין מטרה זאת , אבל היא ניסתה והיא ללא ספק הצליחה
בכך יותר מכל סדרת רדיו לפניה.
את שני הפרקים האחרונים בסדרת הרדיו כתב אדמס שנהפך פתאום
לאדם עסוק ביותר שכן הפך לעורך התסריטים של סדרת המד"ב
המפורסמת "דוקטור הו" , ביחד עם ידיד שלו מפיק רדיו ג'ון
ללויד כשהם מתבססים על רעיונות מספר מד"ב שאותו כתב ללויד הנ"ל
(
(ושלא פורסם מעולם) .הם סיימו את הסדרה בצורה הסופית ביותר
האפשרית כשהם "תוקעים " את הגיבורים בכדור הארץ בעברו הרחוק
מליוני שנים לפני חורבנו.איש לא ציפה שלסדרה הזאת יהיה אי פעם
המשך. ..
אבל ..בתוך זמן קצר הסדרה החלה להשיג קהל גדול מעל ומעבר
למקובל אצל סדרות רדיו . הסדרה הפכה לפולחן. ביבי סי שידר אותה
בכל העולם והיא זכתה למבול של מכתבי מעריצים . אמנם היו גם
יוצאי דופן מהמאזינים שלא התלהבו כל כך מהקומדיה המוזרה. מאזין
מסיירה לאונה התלונן על כך "שכמקור מידע הסדרה הזאת יכולה
להטעות ולבלבל את הצופים" והמליץ להחליף אותה במשהו חינוכי
יותר , כמו תוכנית על ההימנונים הלאומיים של ארצות שונות.
מאזין מהדו התלונן על כך ש"רובוטים נוטלים חלק בתוכניות קומדיה
" ( האם רצה שרובוטים יטלו חלק רק בתוכניות דרמתיות וטראגיות
?). אבל תלונות אלה היו רק טיפה בים לעומת מבול השבחים .
כאשר התבררה ההצלחה הגדולה והבלתי צפויה ( מי ציפה שסדרה
ממדיום "נידח " כמו הרדיו תהפוך לפתע לסדרת פולחן?) אדמס
וללויד דיברו על כך שהם יכתבו במשותף ספר מד"ב על פי הסדרה.
בסופו של דבר אדמס חזר בו והעדיף לכתוב את הספר לבדו. ספרו
"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " (1979 ,תורגם לעברית בידי מתי
וגנריק ודנה לדרר בהוצאת כתר ב-1985) הפך לרב מכר ענק הרבה
מעל ומעבר למקובל בקרב ספרי מד"ב , וכך נולדה אחת הקריירות
הספרותיות המצליחות ביותר במאה ה-20.. ללויד נאלץ "להסתפק"
בהפקת כמה מסדרו הקומדיה הבריטיות המצליחות ביותר כמו SPITTING
IMAGE ( האם הרוחנית של "החרצופים ") ו"הרפתקאות הפתן השחור
" שיש מי שחושבים ( ואני בינהם ) שהיא הסדרה הקומית הגדולה
ביותר של כל הזמנים. הוא נחשב כיום למפיק הבריטי החשוב ביותר
של סדרות קומיות.
שנתיים מאוחר יותר ב-1980 הושמעה סדרת ההמשך שוב של ששה
פרקים וזכתה להצלחה גדולה אף יותר הפעם הקפיד אדמס לסיים
אותה בשיא המתח כשהוא משאיר מקום ברור לסדרת ההמשך השלישית
הצפויה. סדרה זאת שימשה כבסיס לספר " המסעדה שבסוף היקום"
( 1980 תרגמו לעברית וגנריק ולדרר בהוצאת כתר ב-1986). .
אך הפעם לדאבון הלב הייתה זאת גם סדרת הרדיו האחרונה .אדמס
נעשה אדם מצליח מדי מכדי שימשיך להקדיש את האנרגיות שלו
לרדיו.הוא הפך לסופר מצליח ביותר שהרוויח מעל ומעבר לחלומותיו
הפרועים ביותר כתסכיתאי ברדיו. כל מי שרצה לדעת את המשך
הרפתקאותיהם של גיבורי "המדריך" נאלץ לפנות כעת לספרים.
אדמס הפך מאז לסופר מפורסם , הוא כתב ספרים נוספים בסדרת
"המדריך " , שכולם נופלים לדעתי בהרבה מהשניים הראשונים
המבוססים על סדרות הרדיו.
הספר השלישי בסדרה " החיים היקום וכל השאר " ( 1982 , תרגמו
וגנריק ולדרר ב-1986) , הוא עדיין מצחיק מאוד . הספר הזה אגב
התבסס על תסריט שאותו כתב אדאמס עבור סרט קולנוע על הדמות של
דוקטור הו , ושלא הופק מעולם . אדמס ששנא לבזבז חומרים טובים
כתב אותו מחדש כספר בסדרת המדריך לטרמפיסט בגלקסיה. אך כאן
הסתבך עם המוציא לאור האמריקני , משום שהכניס את המילה FUCK
פה ושם , דבר שהרתיע את המוציא לאור שחשש שהדבר עלול להשחית
ילדים שיקראו את הספר. אדמס פתר את הבעיה על ידי הכנסת קטע שלם
שעסק במילה "בלגיה " כמילה גסה , קטע שמקורו היה בסדרת הרדיו.
במהדורה האנגלית אגב קטע זה אינו קיים כלל וכלל, המוציאים לאור
הקשוחים יותר פשוט המשיכו עם המילה המקורית כמו שהיא.על שני
הספרים הבאים והאחרונים בסדרה , די אם נאמר שהם אינם מגיעים
לרמתם של הקודמים וגם ביכולתם להצחיק.
הוא כתב שני ספרים נחמדים מאוד בסדרת "דירק ג'נטלי " ועוד
ספר אחד או שניים נוספים ולא יסף. ספר המד"ב האחרון שהופיע תחת
שמו "ספינת החלל טיטאניק" רק התבסס למעשה על משחק מחשב שיצר .
כתב אותו אדם אחר טרי ג'ונס המוכשר מחבורת "מונטי פיטון "
לשעבר, מי שבאופן אירוני היה בעבר הרחוק אחד ממעבידיו של
אדמס וכעת הפך למועסק שלו , איך שהגלגל מסתובב. ..
ניתן לטעון שאת רוב מה שהיה לאדמס לאמר הוא כבר אמר בשתי
סדרות הרדיו שלו , וכל השאר היה רק הרחבה ולא דווקה לטובה. אין
ספק ששני הספרים הראשונים שלו היו ונשארו גם המצחיקים ביותר. .
מאז נעשתה מ"המדריך" תעשייה שלמה בנוסף לסדרה של חמישה
ספרים.
הביבי סי מיהר להפיק את סדרות הרדיו מחדש בגירסה שונה מעט (
אבל עם אותם השחקנים) על תקליט. התסכיתים הופיעו בספר
מיוחד , תופעה נדירה מאוד כיום עבור תסכיתי רדיו.
ב-1981 הופקה גרסה טלוויזיונית שבה הופיעו מרבית השחקנים
מהגירסה הרדיופונים שהמאזינים יכלו עד אז רק לדמיין כיצד הם
נראים ( וקשה להגיד שהיה בכך שיפור גדול ).
לאמיתו של דבר הגירסה הטלווזיונית נופלת בהרבה מהגירסה
הרדיופונית. יש דברים שפשוט אי אפשר להציג אותם על המסך בצורה
משכנעת. גדולתם של אדמס וללויד המפיק הייתה שהם ידעו כיצד
לרמוז עליהם לצופים באמצעות אפקטים קוליים מתאימים ולתת
לדמיון לעשות את שלו , אך קשה היה מאוד לעשות את אותו הדבר
בטלוויזיה.
על הבמה הוצגו כמה וכמה הצגות שהתבססו על הסדרה, והופיעו
משחקי מחשב מצליחים. יש גם תוכניות אינסופיות שאף פעם לא באו
לכדי מימוש לעשות סרט מהסדרה, תוכניות שעליהם ביזבז אדמס שנים
מחייו בכתיבת תסריטים שדבר לא יצא מהם . ומסופקני אם גם יצא
מהם משהו בעתיד.
גם אם יופק אי פעם סרט מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " בתקציב
של מליארדים, ספק רב אם יצליח להשיג משהו מהאפקט של תוכניות
הרדיו המקוריות שנעשו בתקציב של מאות שטרלינגים . הרדיו היה
ונשאר המדיום האפקטיבי ביותר עבור "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה "
יותר מסדרת הטלוויזיה , יותר אפילו מהספרים . אמנם יש לציין
ש"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " נשארה תופעה ייחודית של סדרת רדיו
מדב"ית שהפכה לפולחן
ולתופעה תרבותית של ממש בשנים האחרונות . התופעה לא חזרה מאז
על עצמה אבל אין שום סיבה שהדבר לא יקרה שוב בעתיד.
אני ממליץ לכל מי שמעוניין להכיר את אדמס ואת "מדריך הטרמפיסט
לגלקסיה" ואת תסכיתי המד"ב במיטבם להשיג קלטות של
התוכניות "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" .
על אדמס ראה :
http://www-personal.umd.umich.edu/nhughes/dna/faqs/dnafaq.html
http://www.panix.com/userdirs/wlinden/adams.html
http://www.floor42.com/
על המדע הבדיוני ברדיו הבריטי ראו המאמר "ימי הרדיו" :
http://sf-f.org.il/story.php3?id=105
על סדרת הרדיו הבריטית "כוכב הלכת האבוד " ש"מדריך הטרמפיסט
לגלקסיה " היא מעיון פרודיה שלה ראו
http://sf-f.org.il/story.php3?id=94 |
|
|
אמא שלי נסעה
להירושימה -
חזרה עם תאומים
שני ילדים חולי
אקזמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.