הבעייה היא שלא אמרתי לו את זה. במהלך השבוע שלאחר מכן, שמתי
לב שמשהו לא בסדר איתו. לא שאלתי,כי עדיין מילא אותי האושר
הנפלא מהלילה הזה במסעדה הסינית. חבל שלא שמתי לב...
אחרי שבוע כזה של חוסר ערנות מצדי ומבטים מוזרים מצידו הוא דפק
בדלת שלי יום אחד אחר הצהריים ואמר לי שאנחנו חייבים לדבר.
הכנסתי אותו פנימה ומזגתי לו כוס מים קרים.
הוא התחיל לדבר איתי על אותו לילה קסום במסעדה הסינית. לא
הבנתי לאן הוא חותר, ובגלל הטון הרציני סוף סוף קלטתי שמשהו
באמת לא בסדר ושאלתי. הוא אמר לי שהוא נורא נעלב מזה שלא הגבתי
אחרי שהוא אמר את מה שאמר. שלא הבעתי את אהבתי אליו חזרה...
ניסיתי להסביר לו שפשוט הייתי ב-high טבעי מזה שהוא הביע את
אהבתו אליו ופשוט שכחתי, אבל הוא לא קיבל את זה.
הוא אמר שלמרות שהוא נעלב אז במסעדה הסינית הוא נתן לי שבוע
להביע את רגשותי כלפיו, וכלום.
הייתי בשוק.
לא ידעתי מה להגיד.
הוא צדק במאה אחוז!! ממש שכחתי!
ניסיתי להסביר לו, אבל הוא לא הקשיב. הוא אמר שהוא רוצה קצת
זמן בנפרד. פשוט עמדתי שם בהלם מוחלט. איך יכולתי לשכוח?!
איך?!
והוא הלך.
זהו. סוף סוף אזרתי אומץ והתקשרתי אליו. הגעתי לספרה השביעית
והאחרונה במספר ואמרתי לעצמי: "זהו. עכשיו רק צריך ללחוץ על
ה-9 הזה ולהגיד לו מה שנשכח באותו יום קסום במסעדה הסינית.
-הלו?
-ערן...
-ליאור? לא סיכמנו ש...
-לא רגע חכה! יש לי כמה מילים להגיד לך שהיו צריכים לצאת מזמן!
אין בשבילי עוד גבר אחר. אתה האחד והיחיד. אני אוהב אותך מאוד
מקרב ליבי ומתגעגע אלייך. אתה האחד והיחיד בשבילי מאז שוויתרתי
על נשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.