מה הטעם בנרות ודיבורים
בלכלוך והחיוך
בדפיקת השעון, זה נכון
אין בזה שום טעם.
אתה רואה מה שעובר עלי?
מה שלא נשטף עם הוישר אתמול
פתאום, היום,
יושב לי מחוץ לחלון, זה נכון
במילה מהירה לתוך החלל
בשריקת הקומקום, במזיגת החלב
זז ועובר ממקום למקום
ופתאום, היום
זה בא והולך
נותן את הטון, זה נכון
זז ועובר ממקום למקום
מתקתק ושומר
שאני אשאר חזקה והולמת,
שאני לא אברח באמצע חיוך
ואתה תשאר לדבר אל הפוסטר
או מביט לתקרה,
כשאני אתחבא בתוך הארון, זה נכון
אין לי דרך אחרת.