|
אני בוערת מבפנים.
שורה מסרט.
מאפרת קרמיקה מונחת ליד המיטה,
בתוכה, ערימת הבדלים עדיין מפיצה חמימות מסרטנת.
לידה כוס ריקה וגלילי נייר טואלט.
כריות רקומות שוכבות בשורה.
מתי הפכתי לכזאת?
לא שמתי לב. אני כבר מזמן לא שמה לב.
לא רואה שום דבר.
רק מה שבא לי.
השיר מהמערכת מביע כמיהה כל כך גדולה, בוערת.
אני פתאום לא זוכרת בעירה כזאת.
כמיהה כל כך שואבת.
לא זוכרת את התחושה.
זה בטח טוב.
זה בטח נהדר.
לבעור מאהבה.
ציטוט: "אני אוהבת אותך ומספרת בדיחות רק כדי להסיח את דעתי
מהאמת. " כל כך יפה.
זה בטח מרגיש כל כך יפה. |
|
|
כל בוקר כשאני
מתעורר דבר
ראשון אני בודק
אם כל האברים
שלי במקום, אחרי
זה אני ניגש
לחלון סוגר אותו
ואז צועק:
אלוהים למה?!!
למה עוד יום?!!
אחרי זה אני
פותח את החלון
שוב ומרגיש שאני
יכול להתחיל את
היום, מהצעקות
החתולה שלי
מתעוררת ומתבאסת
עלי, אני כהרגלי
בועט בה רק כדי
שתלמד שאין ממה
להתבאס (מלבד
הבאסה עצמה)
פקד צדי צרפתי
באודישן לגבינה
לבנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.