לירוקת העיניים.

בואי, בואי יקירתי.
טיילי איתי ברחובות ניו יורק הקסומה, כדי שאוכל להחזיק ידך
ולהרגיש כאילו והייתה שלי, להרגיש את מגעך המעודן נוגע בעורי
העדין והרגיש, שערותיי, סומרות למגעך הכה נעים.  בואי טיילי
איתי, כדי שהשמש תשתקף מהשלג הענוג והיפהפה על עינייך הירוקות,
וכך אוכל לבהות בעיגולים בוהקים, בוערים בלהבות ירוקות, להביט
עד עמקי נשמתך דרך חלונות יפהפיים וירוקים, ולראות אותי, יושב
בפנים ומחבק לבך.

בואי, בואי יקירתי.
נשקי אותי עלמה קסומה, חפשי אותי עם לשונך ולטפי לבי עם שפתייך
הרכות, רגשי אותי בסערת לשונות משתוללות בהרמוניה של רגשות
סוערים ותשוקה בוערת.  האירי לבי עם מגע פיך, חממי אותי עם
לשונך, נשקי כל גופי, כאילו מצפה את גופי בשכבת מגן.  נשקי
צווארי הרגיש בעדינות ייחודית, תוך כדי גופי המצטמרר בצמרמורות
שמימיות השוקקות למגעך שוב ושוב.

בואי, בואי יקירתי.
חבקי אותי, עטפי אותי בידייך, השעיני ראשי על חזך העדין והגני
עליי מכל רוע.  אקבור ראשי בתוכך, אתכרבל בגופך כאילו והייתי
עובר תמים ורגיש המחפש חום אימהי.  אשים ידיי סביבך וארגיש חום
גופך העובר אליי אט אט, כאילו ולא נגמר.  אהדק אחיזתי בעורך
הענוג והרך, כה חלק ונעים.


בואי, בואי יקירתי.
אהבי אותי אפרודיטה ענוגה שלי, כדי שאוהב חזרה.  להכריז אהבתי
ממגדלים והרים המוחלטים בגובהם.  כדי שאוכל לשכב לידך, חשופה
ועירומה, ופשוט לבהות בעינייך, ולהרגיש כאילו ואני מכיר אותך
מחדש.  כדי שאוכל לחבק אותך ולהתכרבל איתך בתוך עולם קפוא
ועצור, להגן עלייך מכל רשע ולנשק נפשך העדינה.  להדליק סביבתך
בנרות עדינים בריחם, ולנשק כל גופך בעדינות שלא ידעת, לחבק ולא
לעזוב.  לישון על חוף הים באי מרוחק לצידך, ולהרגיש את הבריזה
הקרירה מצמררת גבך, לנשק ולהעביר את הקור.  ללכת ברחובות מלאים
שלטים המכריזים את אהבתי אלייך, כאשר כל מראה ודבר קטן מזכיר
לי אותך.  לשבת מולך בארוחה רומנטית ולראות את הנרות הארוכים
משתקפים על עינייך ולהישבות בקסם של קוסמת אוהבת.  ללכת איתך
להצגת חצות של סרט לא ידוע, ולומר בסופו "הסרט הכי יפה שראיתי
מעודי" אך לא להתכוון לסרט עצמו.  לקחת אותך למתקני שעשועים,
לעלות לרכבת הרים, לשחרר יד אחת ולהחזיק ידך, כאילו ומבטיח
ביטחונך באהבתי אלייך.  לאהוב אותך יקירתי, במורכבות עד פשטות,
לאהוב אותך ותו לא.

היי איתי יקירתי.

אני אוהב אותך, יקירתי.