תלמידים, אנשים, אזרחים, ילדים ועוברי אורח, מזה יותר משנה
נמצאת מדינתנו האהובה, המולדת הקדושה, ארץ ישראל הנאורה במלחמה
קשה כנגד אויב עיקש, חיילים נהרגים, אזרחים ילדים תינוקות נשים
וזקנים נטבחים במקומות שונים, עלינו להשלים עם המציאות ולמצוא
דרך לפטרה!...
מלחמה אגב, היא לא מילה גסה...
צבא ההגנה לישראל, לאלה מאיתנו שלא יודעים עדיין הוא צבא שרב
אם לא מלוא כוחו טמון בכוחות חיילי המילואים, וכוחו תלוי באופן
התארגנותם, אגש לנקודה אם כן, משך 54 שנים משרתת מדינתנו
הנפלאה את צרכינו, איפה עוד במציאות של היום יכולים אנו למצוא
בית,  לכולנו, היהודים והישראלים הנרדפים משך שנים. חלקנו נולד
כאן, חלקנו עלה וחלקנו יישאר פה עד שימות, כי זו מדינה נפלאה
ובמיוחד עכשיו, כשאנו שוב נאבקים על עצם קיומנו יומיום עלינו
להניף דגלים, להוציא את המגפיים מהבוידן, להתרגל לכרס שמאכלסת
עתה את המדים, לדרוך את הנשק, להרים ראש ולצעוד בגאון, בגאווה
כדי לשרת את המדינה הנפלאה הזו, כי אם לא אנחנו, אף אחד. לא
האמריקנים ולא האירופאים המאבק הזה שלנו, וגם בו ננצח, אויבנו
מצפים לתבוסתנו אך אנחנו עם נבחר, אנחנו נעמוד ונילחם, נמות
ונהרוג, אם יש צורך לעד, רק כדי לדעת שבעורף, הנמצא עתה קרוב
מיותר לחזית הכול בטוח, לא נסבול זאת עוד, המלחמה מחכה בפתח
ועלינו לקבלה אל חיקנו על מנת לסלקה ממפתן דלתנו. אנחנו ננצח,
לא בכוח האל, לא בכוח העולם המערבי, אלא בכוחנו שלנו, בגאוותנו
ובאהבתנו למולדת. נילחם, עד נשימתנו האחרונה