היום עבר, כמו חלום
כמו ימים רבים, על שפת הים, כחול
עומד אני על שפת תהום
שפתו רכה, ומשכיחה הכל
ואני זורם אט אט, ניגר כדם אדום
ומצייר בדם עולם לי עם מכחול

עכשיו אני, בוכה, מרגיש כחול
וצועק זועם, צועק, אל התהום
שמתגרה ומסתירה וסותרת את הכל
נשטפו עיני בגל, ועכשיו הכל אדום
עולמי נדם, נשטפו להם הדיו והמכחול
והכל סוער סביבי, הים עמוק כמו חלום

ואני פורש כנפי, צולל אל התהום
המים מתנפצים עלי, שוטפים הכל
מתהום, לים כחול, לפתע נצבעו פניו אדום
ומידי זורם הכל, צובע, הזהו המכחול?
זועם, זורם, עודני נושם, קץ קצי בתוך חלום
מתוך עיני מחלחלות דמעות של ים כחול

ברגלי אני בועט, רץ, בורח מהכל
מלבי, פועם, נוטף בשקט, באדום
מעולמי המתעוות, אותו ציירתי במכחול
ממכחולי, פרי דמיוני, אותו הזיתי תוך חלום
מחלומי, מאובדני, אותו חלום כחול
אל הים, שקט, אוהב, מתחבא לו בתהום

והתהום שקטה, דוממת, טבולה אדום
ובשקט עטוף, נופל דומם לבי, מכחול
מגובה רב, מרחף כבתנועת חלום
וסביבי טיפות הצבע, על אדמתי כחול
על אדמתה הרכה של התהום
ואני שוקע, שוכח מהכל

עוד צבע לתוך המכחול
מתערבל במי הים מתוך חלום
שוקעים המים מעלי, הים אינו כחול
דרך הים משתקפת לה תהום
לא כלום מתוך הכל
לבי כואב תחתי במצולות כדג אדום

יום חדש זרח,מקיץ קץ חלום;אורות רבים זורחים למצולות הים כחול
עכשיו,עוזב אני את קור תהום;השמש מחממת את פני,ומשכיחה הכל
ואני צף,אוסף את דם לבי אדום;הולך מעולמי,אותו ציירתי עם מכחול