כן, אכן נפלאה מועקת האמת,
אך בשקר לא קצה נפשי;
האמת מסמאת, מטמאת, מרפאת,
מרעידה את קדרת לחשי.

לא אשמע, לא אשתוק, לא אניס במלים
את השקר מהוד האדם;
הזיוף מסמר לבבות חלולים,
אך בהם לא זורם עוד הדם.

בציור מרוחק, בקימוט מעורפל
ובמחט תופרת טלאים
תימצא האמת המודחת מעל,
ותפציר ברשרוש העלים:

"הס! הגן על כבודי, רקח תככי מזימות,
אך מצא את מושב התמימות;
כי מעבר לקשת קרניי לכודות,
ומוטב מלחיות כך - למות.

"הס! הגן על כבודי, אל תסיר מבטך
מהצדק פושט את רגלו,
כשהרוע אכזב, השקרים לצדך
והחופש פורט מיתרו."

אם תשוב, אם תברח, אם תפעים הקרקע -
תוך זאת זכור את המסר הדל:
הכזב והבצע פרחו לקראתך,
אך אמת עוד דועכת בבדל.