אושרית בן מוחה / ושוב |
ושוב שמיים נוגעים בה
כנגוע מלאך בפיסת מציאות.
ריסיה נכנעים,
עיניה נעצמות.
הכאב העצום
שנולד מתהומות ענקיים
של עצב
מיטשטש.
אהבה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|