|
תארוז עכשיו, קום ותלך
המזוודות שוכבות כאן
כבר יותר מדי שנים כחולות.
קום ותלך
התדהמה והבילבול
מיותרים כאן.
שפע תהיות שאתכסה איתן בלילה
וחלום שביר שמלמד להשתמש ברגע הקיים.
כשזה הדוק לצווארי, קשור בחוט
רק לסודות הפלא הכמוסים שלי
אני הכי אוהב לשתוק.
וכשאני רעב אני מבין עוד מעגל
כשאין מקור סיפוק
אז אין גם אשראה
ואשאר רעב עד קץ היצירה. |
|
|
מוזר, נזכרתי
בקטע שהיה לי
פעם עם מישהי:
חזרנו מבית ספר,
עלינו בעליה,
דיברנו וצחקנו,
ופתאם, פ-ת-א-ם,
היא שחררה פלוץ,
כזה מרעיש,
ששתקתי... 15
דקות אף אחד לא
אמר כלום
אני, נזכר ביום
שגיליתי שגם
בנות בעלות
תכולת מעיים
מרתקת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.