כשהפסקתי לאהוב
התחלתי לנשום, התחלתי להקשיב
כשהפסקתי לאהוב
התחלתי לחוש, התחלתי לחשוב,
על עצמי, התחלתי לשתוק.
כשהפסקתי לאהוב
התחלתי לחייך, התחלתי לצחוק,
התחלתי לקפוץ באוויר ולצרוח,
התחלתי לחיות.
מחר אכניס את הלב שלי לתיבה
ואלך אל הפרדס העזוב,
תיבה ביד ומעדר על הכתף,
ושם בין העצים אחפור בור עמוק
ואטמון אותה,
ואקווה שאף אחד לא ינקוש על דלתי באחד הימים ויגיד:
סליחה, גברת. זה שלך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.