מסביב, דממת אל קשב
דממה של אין מבין
מבפנים דממה של חוסר
דממה של אין חיים
כאילו לא קיים
כאילו לא אמיתי
רק צל, רוח או סתם אויר
כאילו לא אני

ומסביב, רחש מכל עבר
רחש של שקר ודאי
ומבפנים רחש של סגר
רחש שאומר זה אני
והקולות אומרים את שמי
קוראים לי בדממה
ולא רואים את הכאב
רחש של חוסר אמונה

ואני מביט  מסביב
ומסתובב בחזרה
מביט לקיר, מביט על המראה
ולעצמי מזיל דמעה
זה אני וההשתקפות
ובסוף זה רק אני
כי האחרים הם נגד
האחרים לא בשבילי

ולא פונה עוד לאחור
לא מסיט מבטי הצידה
ורק לוקח את הצעד הראשון
הצעד הראשון החוצה