מה עשיתי לא בסדר?
זה בגלל שאני יותר קטן?
זה בגלל שאין לי שיער יפה?
זה בגלל שאני לא מת על פאנק?
איפה שוב טעיתי?
את החלטת שאת רוצה אותי, שהכול ילך טוב... ואני כבר דמיינתי
אותנו שוכבים על המיטה שלי מסטולים, מתחבקים, מתנשקים,
אוהבים...
אני כבר ראיתי אותי איתך, כבר ראיתי אותי סוף סוף עם מישהי,
ולא סתם מישהי, איתך!
איך את מחליטה שאני פול חמוד, אבל זה לא אני אלא את, שזה לא
קשור אלי אלא אליך, שאת מעדיפה לא להכניס אותי לחיים שלך במצב
הנוכחי ושזה סתם יפגע בי אם זה כן יקרה ושאת לא רוצה את זה כי
את תרגיש לא טוב, ויהיה לך חרא בלב ואת תתבאסי אם אני יפגע בלה
בלה בלה... מישהו בכלל שאל אותי מה אני רוצה?! אם אני הכי רוצה
בעולם להיות איתך ולא אכפת לי מה יהיה המחיר לזה? ואני כן רוצה
לקחת את הסיכון, אבל את, את לא רוצה להרגיש מבואסת...
הכול מתחיל ונגמר בזה שאנשים חושבים רק על עצמם! את לא רוצה
שאני יפגע, כי לך לא יהיה טוב עם זה אחר כך...
עוד לא הספקנו כלום, היו אלה ימים נפלאים, אני מאוד נהנתי, ואת
והחברות שלך טוענות שגם את נהנת... אז איך את משנה דעה כול כך
מהר? מה קרה? חילקו הארות רוחניות בשקל תשעים ולא אמרו לי שום
דבר? גם אני רוצה הארה!
את לא רוצה שאני יעלם לך... שוב פעם הסוציומטיות משתלטת עליך.
מה אכפת לי מה את רוצה, ומה את לא רוצה עוד יותר לא אכפת לי!
כרגע הפלת עלי סדן ששוקל מינימום טון וחצי, ואת רוצה שאני לא
יעלם לך? על הזין שלי! אף פעם לא הצלחתי להבין בנות, אבל בחיים
שלי לא שמעתי שבארבעה ימים הקימו את רומא והשמידו אותה כליל...
אני לא יודע עכשיו אם בא לי לצאת מהאוטו ולטרוק את הדלת בפנים
שלך, או להדק את החגורה ולא לצאת מהאוטו לעולם!
מה יקרה עכשיו את שואלת?! מאיפה אני יודע מה יקרה עכשיו? את
הרי גם כה מחליטה על כול דבר שזז פה מאז שהכרנו... את החלטת
שאת מביאה לי את הטלפון שלך, את החלטת שאת רוצה משהו רציני, את
החלטת לאן יוצאים, את החלטת להקסים אותי, את החלטת להפנט אותי,
את החלטת להביא אותי לכאן, את החלטת שאת מפילה עלי עכשיו בלוק,
את החלטת שזה לא אני אלא את! אבל זהו, אני מחליט מעכשיו! ואני
מחליט שאני לא יודע מה לעשות...
בא לי לבכות, מהייאוש, ואל תגידי לי שזה טוב עכשיו שזה בהתחלה
מאשר מה שהיה קורה אם זה היה יותר מאוחר, כשהיינו יותר
מתקדמים, כי גם את זה את החלטת!
אני חייב ללכת, אני צריך לחשוב...
אל תסתכלי עלי בעיניים האלה, העיניים היפות והעמוקות האלה,
שטבעתי בתוכן, העיניים היפות האלה, שלא יכולתי לעמוד מולן...
כשלתי... אני לא יודע מה לעשות עכשיו...
מזל, שהוצאתי את כול זה ולא שמרתי את זה בלב.
חבל, שלא היית לידי כשעשיתי את זה...