ענבל בח / נוטשים |
ואין מה להגיד עכשיו.
נוטשים את כל האהבות
בשביל תקווה אחת.
בכל המקומות שלנו
לא חשוך יותר
ואיפה זה אנחנו,
כשהלב בוער?
קוראת לך בחושך,
אתה לא עונה בזמן.
נבדוק רק את הדופק,
ונסתלק מכאן.
בודקים שלא שכחנו
את עצמנו מאחור
פתאום אני נסחפת
לתוך אינסוף שחור
הכל הולך לעזאזל
אנחנו נשארים
בתוך מקום שנעלם
קירות מתפוררים
וכשהראש כבר מתפוצץ
פתאום מתעוררים
תופסים תקווה אחת,
ולא חוזרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|