לפני כמה שנים מצאתי במרתף ביתי ספר ישן להוראת תורת החיבור.
הדבר היחיד שלמדתי מעיון קצר בו הוא, שהתמזל מזלי והספרים שמהם
(לא) למדתי אני היו חדשים יותר. אך משהו תפס את עיני. הייתה שם
מטלה לתלמיד האומלל: כתוב חיבור שכותרתו היא "אכן, היה זה
אבטיח". לאחרונה נזכרתי, משום-מה, בעניין והחלטתי לנסות ולמתוח
קצת את מעטפת היצירתיות הזעירה שמאפשרת הכותרת הזו לחיבור.
לעיונכם, מספר קטעים קצרצרים. כמובן, אתם מוזמנים גם להוסיף
רעיונות משלכם.
- "גברתי," אמר הרופא בסרקזם, "אין הרבה אפשרויות. או שאת
בהריון מתקדם, או שגדל לך אבטיח בבטן".
- עורך-הדין הביט בעיניו של נציג המז"פ. "האם יש לכם זיהוי
וודאי במאה אחוז של כלי הרצח?" שאל באיטיות, והסתובב כמנצח אל
המושבעים עם הישמע התשובה.
- ראינו ליד הכביש באסטה שכתוב עליה "כל אבטיח - דוקטור"
ורצינו לברר אם גם ההפך נכון, אז נסענו לבית-חולים לחפש
דוקטור, ו...
- "זה לא ייתכן!" אמר מפקד המשלחת בתדהמה, תוך שהוא יורד מסולם
החללית "אני חייב לראותו בעצמי!". "אלו העובדות," השיב הביולוג
"צמח זה נמצא גדל על אדמת המאדים".
- "היי, ילד," אמר האיש הזר, מביט חטופות לצדדים, "רוצה לבוא
איתי רגע מאחורי השיחים? יש לי שם אבטיח מאד מעניין שכדאי לך
לראות".
- אמנם הוא היה קצת כבד, אבל בגלל החושך עדיין הייתי בטוח שזה
כדורגל, ונתתי ראסיה.
- נראה היה לי ששואב-האבק לא עובד כמו שצריך, אז פתחתי אותו
ובדקתי אם משהו סותם את הצינור.
- ככל שהתקרבתי, הדמיון לצפרדע הלך ופחת.
- עמדנו שעות במוזיאון מול הפסל והתווכחנו. אני טענתי שאלו אדם
וחווה המגורשים מגן עדן, אך הסתבר שדווקא היא צדקה.
זו הייתה רק טעימה מתוך ים האפשרויות הנרחב שטומן בחובו המשפט
המטומטם "אכן, היה זה אבטיח". כיוון שכך, נסו לחשוב מה יקרה
כשנמתח מעט לא רק את המעטפת אלא גם את התוכן - נניח, לצורך
העניין, שנהפוך את האבטיח למלפפון.