הי ילד שמש חכה לי. חכה לי בבקשה, אני רץ אחריך. זוכר שהיית
עושה לי גלגלונים? כל גלגלון שלך הגשים לי חלום יפה ומתוק
יותר. זוכר? איך נשביתי בקסם שלך, גם אני ניסיתי לעשות גלגלון
אבל לא כ"כ הצלחתי, ואתה צחקת ואמרת: תנסה, עוד פעם, תעשה ככה
עם הידיים וככה וככה וניסיתי, רציתי, בדיוק כמוך.
ואתה צחקת וצחקת. זוכר, ילד שמש? זוכר איך לאט, לאט הפאזות של
הרגש הלכו והתקרבו עד שהבנו שאנחנו איש אחד, אני זה ילד שמש
וילד שמש זה אני.
הי, ילד שמש,  חכה לי אני בא, בוא תראה, גם אני מנסה לחייך
חיוך גדול. ככה, אתה רואה? בוא נהיה חברים, רוצה? כן, כן,
בבקשה. אף פעם לא התחברתי עם ילד שמש ובכלל, אין לי כ"כ הרבה
חברים. אני יודע שאני קצת שמן ומסורבל, כמו בכיתה א', ועכשיו
עדי השמן וילד שמש חברים. איזה כיף. ילד שמש, תן לי להיות יפה
כמוך טוב?
זוכר את החיוך שלך- חיוך כזה מדהים לא ראיתי בחיים שלי. חיוך
יפה וגדול, עם כזה חיוך שום דבר רע לא יכול לקרות, והכל יהיה
טוב, כן זה מה שחשבתי.
והפאזות כבר שקעו ביתיים בקרקעית הים, וקבעו לנו ימים וגורל
שכבר היו פעם, וחזרו על עצמם כמו מעגל גדול, כמו מריונטה
משוגעת. נאחזתי בחיוך הגדול, בגלגלון, בצחוק בקסם ובאהבה
הגדולה שלנו.
הי ילד למה אתה מתחבא? איפה אתה? אתה לא רוצה לשחק יותר עם עדי
השמן? אני רוצה אותך פה לידי, אני לא רוצה לוותר עליך לעולם.
שומע? לאן הלכת? ילד שמש אל תעלם לי בבקשה. לא עכשיו. נו איפה
אתה ילד שמש? הלכת ממני? אולי אני הלכתי ממך? אולי אתה עדיין
חלק ממני שנאבק על קיומך?
הי ילד שמש בוא נשחק רק עוד קצת, בבקשה. אני מתחנן גם אם אני
לא אומר. אני מתחנן שתשאר איתי עוד. בבקשה. אני יודע שהשמש
שוקעת וכבר מאוחר לך, אבל אני רוצה לשחק איתך עוד ועוד ולצחוק
ולצחוק. כ"כ קשה היה לי לצחוק לפני שהכרתי אותך.
תן לי רק להסתכל ולגעת בחיוך הגדול שלך, של ילד שמש. ילד השמש
שלי.
אל תלך. אני יודע שאמא שלך קוראת לך וגם אבא שלך וגם הכלבלב
הקטן שלך, כולם רוצים לשחק איתך ואני רוצה אותך רק לעצמי. אני
לא אנוכי אני פשוט לא רוצה שתשאיר אותי כאן לבד.
אבל אתה חייב, נכון? אתה הולך לבקר עוד ילדים נכון? כי כולם
אוהבים אותך ורוצים אותך לעצמם. אתה ילד שמש שעשוי מזהב. אני
כ"כ אוהב אותך. הלוואי שתהיה פה גם מחר וגם מחרתיים, ורק
בשבילי. אז אתה הולך נכון? אתה חייב.
איך אתה יכול להיות כ"כ אכזר? ילד שמש מרושע אחד זה מה שאתה.
ולמה אתה צועק עליי ומכריח אותי לעשות כל מיני דברים? אתה בכלל
לא... אתה בכלל לא ילד שמש! רק רגע מי אתה? אתה ממש... אני כבר
לא מבדיל מי זה מי. אני כבר מבולבל לגמרי. אתה כבר לא מחייך
אלי, לא מחבק אותי חזק בכל הכח. אתה מרפה והולך ממני. ואני כ"כ
רציתי להיות כמוך אבל אתה ממש כמוני. אסור, אסור! אסור! אתה
שומע?  אני לא אתן לך. אני חייב לשחרר אותך, להשתחרר ממך, לתת
לך חופש להשאיר אותך ילד שמש ניצחי, ילד שמש שלי לעולם. זה
הסיכוי היחידי שלי לקבל אותך אולי בחזרה. זאת הדרך היחידה. ואז
אולי עוד תחזור אלי נכון ילד שמש יפה שלי? כבר אמרתי לך כמה
אני אוהב אותך? אל תשכח לעולם. אהבה זה לנצח. איך שלחת לי חץ
אל תוך הלב ופגעת ישר בנשמה. אתה מבין, חשבתי שכבר אין ילד,
שהילד כבר נעלם. עד שבאת. הייתי כבר מוכן להיפרד מהילד לעולם.
אבל לא נתת לי, באת והבאת איתך את הילד המקסים הזה אל תוך הלב
והנשמה שלי. המילים שלי, המילים שלי, זוכר איך היית אומר לי
שהמילים שלי חזקות? אבל המילים שלי כל-כך קטנות מול החיוך
הכובש שלך... ולפעמים מילים יכולות גם סתם להרוס.
לפני שאתה הולך או חוזר או נשאר או קודם זה ואח"כ זה, או מה
שלא יהיה אז אני אנסה להגיע אליך כמו אז, כשהראיתי לך את הירח
של רומאו (אז לא ידעתי שיושב מולי ילד שמש בכבודו ובעצמו).
ובקסם המילים והמוסיקה שלי נגעתי בנשמה שלך. אז עכשיו אני אנסה
להעלות אותך כמו בסיאנס, ילד שמש אבוד שלי ואולי תשמע ואולי
שמעת כבר-
ואולי תאהב אותי ואולי אהבת כבר, זה לא משנה, כי הכל זה אתה
ואני.

הימים כבר מכוסים לי בשמש
והשמש מצדיקה את עצמה
את הבוקר כבר זרקנו מאמש
איפה אתה?