אני בלי יד,
לכתוב לך מכתבים, אני לא יכולה.
רגלי פצועה,
איני יכולה עוד לצעוד לקראת.
אל יידיך הפרושות,
המחכות לאטוף אותי באהבה.
עיני סגורה,
קשה לי עכשיו לראות,
את יופייך.
כה מלטף ונדיר,
כל כך, שלי.
שפתי מדממות את שמך,
וליבי קרוע, בגללך.
אני שבורה
מפורקת
בודדה
ומאמינה,
שיגיע האחר.
שיחבר את חלקי,
כמו ילד קטן,
במשחק מוכר.
ישלים את החסר, ויתגאה מול חבריו.
הוא הצליח !
בלי עזרה !
הוא יבוא,
אני מאמינה,
אבל בנתיים
אני עדיין,
שבורה
מפורקת,
בודדה,
אני בלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.