ישבתי על המיטה שלך.
נעלתי נעלי ספורט כחולות עם פסים אדומים שמחזירים אור, מכנסיים
אפורות מתרחבות וחזיה לבנה עם פרחים מתחרה. זה היה אחרי
ששכבנו.
אתה לא היית שם, יצאת לרגע.
לקחתי את הרובה שלך והצמדתי את הקנה לחזה שלי; הלב שלי דפק כל
כך חזק שזה כאב.
הרחקתי קצת את הרובה ולקחתי את המכסנית מהשולחן שלך. הכנסתי
אותה למקום ודרכתי את הנשק.
שוב הצמדתי את הקנה לחזה שלי והלב שלי דפק עוד יותר.לקחתי
נשימה עמוקה ולחצתי על ההדק.
הרגשתי כאב עמוק וחודר בחזה.
הכאב נעלם מהר אבל עדיין הרגשתי אותו.
שכבתי שם על המיטה שלך כשהרגלים שלי על הרצפה, השיער שלי היה
פרוש כמו כרית מתחת לראש, והידיים- על הבטן, עדיין מחזיקות
בנשק.
הראש שלי היה מופנה אל הכרית שלך וחייכתי.
המזרן היה ספוג בדם והתחלתי לשקוע בו.
היה לי חור פעור בחזה ויצא ממנו דם שנזל לכל כיוון וליכלך לי
את החזייה.
אבא שלך ראה אותי ראשון ולפני שעוד הספיק להבין גם אתה נכנסת
לחדר.
הסתכלת עלי, ניסית להבין ואז לקחת סיגריה מהחפיסה שהייתה מונחת
על השולחן שלך.
אבא שלך אמר שבמצב כזה אתה לא אמור לעשן, וחוצמזה, אסור לעשן
בבית.