רהב בהפוגה / תמר |
נעצבתי
מפתח עיניים,
צומת סואן
ובחלוף המכוניות,
ראיתיו
שגדל
כשראה אותי
עומדת כך,
מוצלת ריסים,
מצועפת
מבט אורגנזה,
ויט אלי על
אם הדרך, קרב
ובא
ובבואו שאלתיו
מה יתן לי?
וכערבון
דרשתיו,
חותם שפתיו,
מטהו
ופתיל
חייו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|