דוד אגס / שריון מעודן |
מכיר את אותה זקנה ש"שכחה" מהמצוקה.
הרגל מגונה רודף אותה,
לא כועס, הדפיקה איחרה,
אומר "אמן" וממשיך הלאה
עדיין רוצה לגור בכפות רגלייה.
זוחלת בתוך חפירות
במשחק של החששות,
מלחמת העולם נגמרה, ילדה.
לא יכולה, חבולה.
מנסה להציץ,
אבל לא מצליחה.
תקועה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|