עדי בן זקן / לעומתך |
לעומתך מתגמדות כל מילותיי
כנגד טבען, אינן מצליחות להתהגות בלשוני בשום צורה.
כשהן נואשות, הן הולכות לישון, פעם מישהו אמר להן שזה הדרך
הנוחה ביותר לברוח.
ואתה מדוע אינך מבחין עד כמה חמור הוא מצבן, מדוע אינך ניגש
להושיט יד לעזרה?
משום מבטך המשחיק לשמיים, מחפש תשובה במקום רחוק מכדי שאוכל
לתפוס בכפות ידיי.
כשהייאוש יחלחל עמוק לתוכי, אלך למידבר, שם על סלע גדול
אתיישב
מביטה כיצד הרוח לוקחת את מילותיי איתה רחוק מכאן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|