אשליה כול כך מתוקה
שמתרחשת כול לילה
בחלומות אתה ואני
בתקוות, בתת מודע.
להתעורר זה דבר קשה
כי זו עוד הפסקה של חלום
אתה ואני
ואם אפשר הייתי מעדיפה תמיד לחלום
עלייך.
טיפות מרות היוצאות מהלב
ונשפכות על הפנים
כשהוא נשבר בפנים
מתנפץ לרסיסים
בכל פעם שזה כבר לא אתה ואני
אלא אתה והיא.
אולי אם היית נותן לי יותר סיבות לבכי מר
הייתי מפסיקה לחלום אתה ואני
ואני תמיד כאן
מחפשת בחלון נשמתך את ההכרה
אבל לך לא אכפת
והדמעות- יורדות מאכזבה
ממך, ממנה, מהחיים
נמאס
הגיע הזמן לעבור הלאה
האהבה שהייתה ניצחון הדימיון על ההכרה
תתהפך, וההכרה תשלוט מחדש. |
