מתעופפת בין ענן לענן
ופוסעת לה בין השבילים
קופצת מאבן לאבן
בשלוליות המים,שיצרו הגשמים
קשת בשמים הופיעה
מסמלת כולה רק טוב
צבעוניות ססגונית מקשטת
את הרע שניחן ברחוב
מסתכלת סביבי
ורואה
אנשים מושלכים,
מפוזרם בשיטטיות מסויימת
בוחנת אותם.ובוהה.
ואחר,שותקת לרגע,מנסה להקשיב
לטפטוף הטיפות שנופלות
מעץ ילדותי-העץ הנדיב
והרס ניכר כאן בכל-
המציאות שאחרי.
וילדה קטנטנה מטיילת
עם שמלה אפורה-לא מאושרת
וצועקת בקול 'אמא'
ואז חרישית בוכה
מתיישבת על ספסל
שמשענתו החזקה כבר שבורה.
ואינני יודעת מה לעשות
או איך להגיב למראה הילדה
משם למעלה מסתכלת
מתבוננת בביתי
והנה,עוד דמעה ברחה. |