בפעם הראשונה שראיתי אותך, לא חשבתי שאותך אוהב.
אבל עם הזמן דברים השתנו, ולאט לאט רגשותיי התחזקו.
פתאום רציתי לראות אותך יותר, להיות בסביבתך ולא בסביבת אחר.
הייתי מדמיינת דברים שהלוואי והיו קורים.
אבל אמרת שאין סיכוי לכלום והרגשתי מתוסכלת.
איך אוכל להפסיק אותך לאהוב?
בתוך תוכי כעסתי, כי פשוט לא הבנתי. איך זה יכול להיות?
הרי לא עשיתי לך שום דבר, אז למה אתה כל כך קר?
יש לי רגשות אשמה ואין לי מושג בגלל מה!
כאב לי, כואב לי ואני בטוחה שגם בעתיד יכאב לי
ובכל פעם שאותך אראה ארגיש לפתע צביטה בלב,
אני אבין זאת ויהיה לזה הסבר אחד:
אתה כנראה הייתה אהבתי הראשונה
ואותך לעולם אוהב.