מחזיק בידי כוס זכוכית
יושב על כורסא
מנסה לא לזוז
נאבק באותה פרוצה
שמאותו מקום טחוב
לפרוץ מנסה היא שוב.

נלחם, מחזיק עצמי
נאחז באטימות
הטמטום יציל אותי!
אולי הנתק... אולי תמימות?
אבל החיה שורצת
בפינה בסובלנות
וכשהחומות נופלות
או סתם כשמישהו מנסה להכנס
לפתע החוצה היא פורצת

אישונים מתרחבים
ידיים מתחילות רועדות
קלחי קיא מהולים בדם פורצים לכל עבר
והנה שוב היא עומדת מולי

היא מחייכת... שואלת...
תשתה משהו?
עם חלב או
בלי?

מאבד עשתונותיי
כוס נשברת בידי
זכוכית ננעצת בבשר
קם וקופץ עליה
מחרחר בתאוות נקם
אוחז בגרונה
ולוחץ ללא רחם!!!!
וכשצפורני ננעצות בגרונה הלבן
בצרחה אני שואל
"מ ה  א ת  ר ו צ ה ?!?!?!?"

בפרקוסים אחרונים
כשמפרקתה שבורה לאחור
ממלמלת לי חזרה
"אותך... רק אותך..."