מחווה למנחם תלמי, שבהשראת סיפוריו: 'תמונות יפואיות', שפורסמו
במעריב בסוף שנות השבעים ולאחר קובצו בכמה כרכים, נכתב סיפור
זה.


קוקו היה מבאוס למדי. הג'מעה כמעט שלא היו רואים אותו מסתובב
בעיר. כבר שבועים שלא ראו אותו בערב אצל הקיוסק של זיקו. וגם
כשכבר היה יוצא החוצה היה הולך ומבטו פונה לכביש. גם כשהיו
מנסים לדבר איתו לא היה מרים ת'ראש ובקושי אומר מלה. מה יש
להגיד - הדכאון נכנס לו עמוק בדם.

ערב אחד ישבו להם כל הג'מעה אצל זיקו כהרגלם ופתאום הגיע קוקו.
הוא עשה שלום עם הראש והתישב. ג'וג'ו שאל כמה בירות להזמין לו
למה היה חם מאוד אותו ערב. אך קוקו אמר שהוא לא רוצה לשתות
כלום. עיניו של קוקו הביטו כל הזמן בשולחן. גם כשדיבר לא הרים
ת'עינים. רק הביט בשולחן ובעיניו ראו הג'מעה עצב רב.

כל הג'מעה החלו לחמול מאוד על חברם הטוב. קשה היה להם לראות
איך הוא מתחרפן להם ישר מול העינים. אך ג'וג'ו אזר אומץ ושאלו:
"תגיד קוקו מה הענין- לא מדבר, לא שותה, אולי תשפוך מהלב
ת'צרות ואנחנו ננסה לתת יד". קוקו, מבטו מופנה מטה, ענה: "איזה
ענין, על מה אתה מדבר, אין שום צרות, הכל בסדר ותפסיק להכנס לי
לחיים". וג'וג'ו אמר: "הכל בסדר, אה! תגיד, מה אתה חושב שאנחנו
לא רואים טוב, או מה! ככה מסתובב עם פרצוף של ספונג'ה סחוט,
והכל בסדר, אה! וואלק קוקו, תשעה באב עבר מזמן אז תתחיל לדבר
או שאני ...." . אך ג'וג'ו לא היה צריך להמשיך כי קוקו גילה
סימנים של רצון לדבר, אך נראה שהדבור קשה עליו ולכן ג'וג'ו
הזמין בקבוק ערק והחל לתדלק את קוקו, דבר שעזר מאוד להחלקת
המלים מגרונו החנוק של קוקו.

וזה דברו של קוקו: "אתם יודעים שכבר עברתי את גיל 16 וחצי,
נכון?". והג'מעה מהנהנים בראשם - נכון. וג'וג'ו אומר: "נו, אז
מה רע בזה?" קוקו: "נכון אין רע בזה בכלל, אבל ...." וכאן שוב
ראה ג'וג'ו שהמלים מסרבות לצאת מפיו של קוקו ולכן מילא לו עוד
כוסית של ערק. ורק אז הוסיף קוקו: "אבל מה, בן 16 וחצי ולא
להביא איזו מציצה קטנה בשפתים של בחורה, זה פייר זה?!"

איזה שקט השתרר לו באויר. כן, הג'מעה הוכתה בהלם. אך יותר
מכולם נפגע ג'וג'ו. לא יתכן שמישהו מהג'מעה שלו לא ינשק בחורה.
לא, זה לא יתכן. ג'וג'ו לא יכל לעמוד בגודל הפדיחה.  ג'וג'ו:
"מה, אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא נישקת איזו בחורה? אפילו
בוסה קטנה? וואלק באמת לא נעים, מילא בגיל 15 אולי 16 אבל 16
וחצי ... זה מוגזם, נכון ג'מעה?!" והג'מעה מהנהנים בראשם
כאומרים: נכון זה מוגזם. ואז קוקו אמר: "ואתם עוד רוצים שאני
יהיה מבסוט והכל סבבה, איך תגידו איך?"

הג'מעה נכנסו למחשבה עמוקה על הגורל האכזר של חברם. אך ג'וג'ו
כהרגלו התעלה על עצמו ואמר: "קוקו, מחר אני מביא לך עשר
בחורות, לא אחת, ואתה תביא להן מציצות מכל הכיוונים, סגרנו,
אה?!" אך מה, קוקו לא היה סתם בחור, ולכן הוא ענה: "לא, לא
ככה. אני רוצה שזה יבוא לבד, בלי שיסדרו לי ובלי להכריח, יעני
איך אומרים..." וכאן כולם הביטו לעבר באבי; תמיד כשלמישהו היתה
נתקעת איזו מלה בפה, באבי היה מציל ת'מצב. הג'מעה היו קוראים
לו 'באבי הטיליגנט'. לא רק בגלל המשקפים שלו, באמת שלא. לכולם
היה ידוע שבאבי גמר שש כיתות. כן, הג'מעה העריכו מאוד את באבי
על שהצליח להתאפק וללכת כל יום לבה"ס, בזמן שהם היו הולכים
לתפוס גלים בחוף בת ים. איזו חפלה עשתה אמא שלו כשהוא סיים את
כיתה ו. ומה הפלא, כל אמא היתה עושה אחלא חפלה אם אחד הבנים
שלה היה גומר שש שנים בבה"ס, כשכל יתר הבנים שלה גומרים את
השנים שלהם בכלא. אבל מה, לאחר שש שנים בבה"ס, האחים שלו לא
נתנו לו להמשיך למה הם פחדו שהוא יתקלקל יותר מדי.

ובאמת באבי ידע הרבה מלים יפות, מלים כאלו איך לגיד - כמו של
אשכנזים. כשהיה מגיע מכתב מבית משפט, באבי היה מתרגם את כל
המלים היפות לג'מעה. הרבה כבוד עשו לו. וכעת בדיוק כשקוקו לא
יכל לגמור את המשפט, הרביץ באבי לגימה ארוכה מהבירה, ולאחר
התרווח לאחור על כסאו, וכך כשכל הג'מעה מחכה שבאבי יתן את המלה
שלו, הוא משחק אותה בקרירות. כן הוא ידע לשחק אותה המנייק.
ופתאום הוא אמר: "ז'תומרת אתה רוצה להגיד שזה יבוא לך מהלב אה,
יענו ספונטני" קוקו:"כן, אשכרה ככה, אני לא רוצה שיעשו לי
טובות". ג'וג'ו נפגע: "טוב אז לך תחפש לך איזו פריחא ספומטמית,
בסדר?!"

קוקו הבין שאף אחד לא יוכל לעזור לו אלא רק הוא בעצמו צריך
לפתור את הבעיה. הוא החל לחשוב ולחשוב והסעיף החל אט-אט לעלות
למוחו.

יום אחד הגיע קוקו לקיוסק של זיקו וכולו מנופח. קשה היה
להכירו. כל פרצופו התעוות עד מאוד. בקושי שהג'מעה הצליחו
להכירו. מיד הם הכינו לו כסא ופחית בירה. הג'מעה רצו לדעת מה
קרה לו וקוקו בקושי יכל לדבר. ג'וג'ו שאל: "מה קרה לפרצופך
היפה, נראה לי שהוא עבר שיפוץ כללי". קוקו: "מה אגיד לכם,
כשאין מזל אז אין וזיהו". וג'וג'ו אמר:"ז'תומרת, יענו, מה
הענין, בלי רמזים, דבר אשכרה". וקוקו מסנן מבין שפתיו הנפוחות:
"אתמול אני עובר במרכז העיר, אחר הצהרים, ומה אני רואה, בדיוק
ליד המזרקה עומדת בחורה מה זה חמודה , ופתאום נגשים אליה שלושה
בחורים וטראח מרביצים לה חיבוקים ונשיקות. ואני וואלק לא מאמין
למה שאני רואה. אני אומר לעצמי: קוקו תרגע זה סתם חלום, זה לא
יכול להיות, זה בטח בא לך מהחרפון של הנשיקות. אך מה, אני
משפשף ת'עינים, מביא בעיטה אחורית לתחת בשביל לדעת שאני לא
חולם, ואשכרה זה מה שאני רואה - חיבוקים ונשיקות. אני לא מספיק
לבלוע ת'רוק ואני רואה שהשלושה מתרחקים עם תנועות ידים כאילו
של יענו - ת'ראות, והבחורה ממשיכה לכיוון השני.

ומה אני יגיד לכם, נדלקתי חזק. בשביל אחת כזו חיכיתי 16 וחצי
שנים. אחת כזו שמנשקת חופשי עם כל הלב בלי דאווין. הוצאתי
ת'מסרק, דפקתי סחיבה לאחור, והתקדמתי לעברה בצעדים קלילים.
ואיך שאני מתקרב, אני רואה שפתים, אח איזה שפתים היו לה ....
אז אני מגיע אליה, דופק חיוך ומיד מרביץ לה חבוק פראי  ונשיקה
מהסרטים עם הרבה רגש. ומה אתם חושבים עושה השרמוטה, ס'וחתא,
אה?! דופקת צעקות ומשתוללת כאילו עומדים להרוג אותה, וגם
הספיקה להדביק לי סטירה. ואני, לפני שאני תופס מה קורה, מגיעים
שלושת הבחורים שמקודם חרמנו אותה על הכיפאק, מקללים אותי
בפרסית ומתחילים לדפוק בי מכות כאילו שהיתי שטיח מלא אבק. מה
אני יגיד לכם, הפרסים האלה אחלא קמצנים בכסף אבל במכות בכלל לא
.... ומה הם מספיקים להגיד לי, בין המכות, שככה לא עושים לבת
דודה שלהם ששלוש שנים הם לא ראו אותה. ואתם יא ג'מעה תגידו, מה
אני אשם שזאת היתה בדיוק בת דודה שלהם וכשכבר כמה שנים הם לא
ראו אותה ובגלל זה היו חבוקים ונשיקות, אה מה אני אשם?!"

והג'מעה מהנהנים בראשם: באמת מה אתה אשם, בכלל לא אשם. וואלק
אין מזל. הם חמלו עליו מאוד. וג'וג'ו אמר: "איך נפלת עליה....
והעיקר נשקת נכון?" אך קוקו אמר: "זאת לא נשיקה. לא, עוד לא
נשקתי.."  ג'וג'ו:"מה זה לא היה יענו, איך לגיד ....פומטמי,
אה?!" קוקו: "בכלל לא פומטמי". אך באבי מיד תיקן: "ספונטני,
ספונטני". מה שאומר שקוקו לא היה סתם בחור.

ג'וג'ו נפגע מאוד שככה מתנהגים עם חברו קוקו. הוא נשך את
הסגריה שבזווית פיו ואמר: "אל תדאג קוקו, אנחנו מפסיקים את כל
הפעילות השוטפת עד שנתפוס ת'פרסים האילו ונראה להם איך עושים
מפרסי שטיח. אנחנו נסגור ת'חשבון, בסדר קוקו"? אך קוקו אמר:
"לא, הם לא אשמים, גם אתה היית מרביץ ככה אם היו מחרמנים את בת
דודה שלך, באמצע העיר, לא ג'וג'ו?!" ולג'וג'ו החלו הפיוזים
להשרף בזה אחר זה מזה שקוקו מלכלך חופשי על בת דודתו וגם מזה
שקוקו יצא אחלה פראיר. ודודי השמן אמר: "רק תזכור שהג'מעה רצו
לעזור ואתה הפרעת".

החרפון של קוקו גדל מיום ליום.  בראש שלו היה רק לנשק. הג'מעה
היו רואים את שפתיו מתעוותות למראה כל בחורה  שהיה רואה בעיר.
הוא היה מתאמן שעות ליד המראה באיך לנשק הכי טוב. הוא חשב
שהמציצה צריכה להיות חזקה ורק אז הבחורה נגנבת ורוצה עוד. בכל
בחורה שהיה רואה היה מסתכל רק בשפתיים. כלום לא היה מענין
אותו, רק שפתיים. את החברה של ג'וג'ו שהייתה שאפה מהסרטים, הוא
לא חיבב רק בגלל שהיו לה שפתיים דקות. אך מה, הוא היה גנוב על
החברה השמנה שלה, שהיתה באה איתה בכל מוצ"ש לשבת עם הג'מעה אצל
זיקו, וזה רק בגלל השפתיים השמנות שלה. והשמנה הזו כאילו ידעה
שקוקו גנוב על השפתיים שלה, היתה דופקת חצי קילו ליפסטיק בצבע
אדום אש, מה שהיה מחרפן את קוקו מאוד. כשקוקו היה רואה אותה
מלקקת גלידה, לפחות שמונה פיוזים היו נשרפים לו במכה אחת.
הג'מעה היו שומעים אותו ברגעים אילו אומר: "וואלק, איזה בזבוז,
איזה בזבוז, במקום למצוץ גלידה הייתי מצמיד לה זוג שפתים....
אח איזה בזבוז". והג'מעה היו חוזרים אחריו בהבעת רחמנות: "כן,
איזה בזבוז...."

ערב אחד, מגיע קוקו למסעדה של זיקו כשכולו נרגש. ג'וג'ו הבחין
ברצונו העז של קוקו לדבר, ולכן אמר לו: "מה הענינים קוקו, איך
הולך?" וקוקו אמר:"כשבא לך הנאחס ונכנס לך לחיים אז שום דבר לא
הולך". ויוסי הרומני אמר: "ז'תומרת מה הענין? דווקא הפעם לא
נראה ששיפצו לך ת'פרצוף". קוקו:"לא מה פתאום שידפקו בי מכות
עוד פעם. מה אתם חושבים שקוקו פראיר שנותן ת'פרצוף שלו לכל
אחד".

ג'וג'ו החל לתפוס עצבים מזה שהג'מעה סתם מקשקשים ואמר: "אז מה
הסיפור קוקו?" וקוקו: "מה אני יגיד לכם....אתם יודעים שבשבוע
שעבר היה חג כזה של הנוצרים, מה קוראים לו סיליבסטר, אה
ג'מעה?" ובאבי ששמע איך קוקו אומר תיקן אותו: "סילבסטר, זה
יענו חג של נוצרים ויהודים מנצלים ת'הזדמנות וגם מרביצים חפלות
ומסיבות ...." לג'וג'ו החלה הקריזה לעלות למוח מזה שבאבי מתחיל
לקשקש על נוצרים וכל מיני חארטות, ולכן דפק קללה ארוכת טווח
שכללה כמה פרטים על אחות של באבי ואמא של קוקו, ואמר: "אולי
תיזרוק ת'ספור כבר קוקו, מה מענין אותי מנוצרים עכשיו". וקוקו
אמר:"בסדר, אז בשבוע שעבר היה סיליבסטר ובאותו יום בשתים עשרה
בלילה כל החרמנים על נשיקות יכולים להרביץ מציצות למי שרוצים
חופשי, נכון?" ובאבי דפק אישור קצר ופחד לדבר למה ראה שהרבה
נחת רוח לא היתה לג'וג'ו.

קוקו: "בסדר, אז אני אומר לעצמי: יא קוקו זה יום שתפור עליך
בול, לך שחק אותה בסבבה. דפקתי הופעה מהסרטים יענו כולל פן
וחליפה חדשה, נסעתי לתל-אביב ובלי הרבה בלגן אני נכנס למלון
שרתון. וואלק, ומה אני רואה שם, חלום אשכרה חלום .... הדיסקוטק
מלא בחורות מכל מיני צבעים .... תוצרת חוץ. ואיזה שפתיים אני
רואה שם, כאלה מבריקות בגלל הליפסטיק. ואני יענו מרגיש שכל
השפתים האילו מחכות רק לי, לקוקו, שיביא להם מציצות. ופתאום
בפינה אני רואה כושית אחת, מה לגיד לכם שמנה אכול שילינג, בטטה
בטטה, אבל מה, שפתים מהסרטים. ואני, איך שאני רואה ת'שפתים
שלה, שכחתי מהשומן שלה ומהכל .... וככה אני מתכנן במוח שאיך
שמגיעה השעה שתים עשרה אני מצמיד לה נשיקה שבחיים שלה לא קבלה.
בסדר, אז איך שמגיעה השעה שתים עשרה והמה שמו מהתקליטים נתן
ת'אישור לנשיקות, אני מתקרב במהירות שלא יתפסו לי אותה, ומביא
לה מציצה של איזה חמש דקות מינימום. אבל מה זה מציצה בכל הכח,
קומפרסיה אכול מניוקי. אבל מה, הכושית הזו, בהתחלה היתה בסדר,
מחבקת על הכיפאק, אבל אחרי איזה דקה התחילה לזוז ועשתה כל מיני
תנועות. אבל מה קוקו לא פראיר, לא עזבתי אותה עד שנגמר לי
החשק. ואיך שאני עוזב אותה היא צועקת באנגלית ומשתוללת, ואני
לפני שהאנשים מבינים מה קורה, תפסתי מרחק וברחתי משם מהר לפני
שיביאו לי עוד פעם שיפוץ בפרצוף".

ודודי השמן אמר: "וואלק, חמש דקות להביא לבחורה מציצה....היית
יכול לחנוק אותה...." וחיים אמר:"מה קרה לך, בטח היא היתה שמנה
כזו שהיתה יכולה להחזיק גם עשר דקות..." קוקו:"כן זו היתה
נשיקה מהסרטים....ומה אני יגיד לכם, אתמול עברתי בדיזינגוף
ופתאום אני רואה אותה, אבל מה, היא לא ראתה אותי, ואני רואה
שנהיו לה כאלה חורים כאן ב...." קוקו הצביע על הלחיים. "נו מה
קורים לזה...." וכאן כולם הסתכלו על באבי הטיליגנט וחיכו שיתן
ת'דבור שלו.  ובאבי משחק אותה באדישות, דופק חצי חיוך
ואומר:"ז'תומרת, אתה רוצה לגיד, גומות חן, אה?" קוקו: "כן,
אשכרה".

וג'וג'ו אמר: "מה אתם אומרים ג'מעה? הביא לה כזו מציצה שעשה לה
חורים כאלו בפרצוף. וואלק קוקו אחלא גבר".  ולאחר מכן ג'וג'ו
הוסיף: "נו אז הכל בסדר עכשיו, לא קוקו?!" וקוקו שלא היה סתם
בחור אמר: "לא מה פתאום, זה לא היה מהלב, בכלל לא". וג'וג'ו
קלט שהענין לא נגמר.

אחרי איזה כמה שבועות, שוב התכנסה לה הג'מעה אצל זיקו. היה
מאוד חם באותו ערב, ולכן הג'מעה שתו בירה ללא הפסק. לקוקו כבר
עברו הפנסים, מאז אותו ענין עם הפרסים, והוא נראה רגוע. כל
הג'מעה היו מבסוטים מאוד מהמלצרית החדשה של זיקו. רק קוקו לא
היה מבסוט ממנה -  למה היו לה שפתים דקות.... ודודי השמן, כטוב
לבו בבירה, החל מדבר: "תגיד קוקו, שמעתי שאתה רוצה ללכת לקורס
עזרה ראשונה. מה הענין, אה?"

וקוקו, כולו הפתעה מהדבור הזה: "כן מה קרה.... צריך לדעת קצת
לעזור לאנשים.... לך תדע מה יביא לך העתיד".  וחיים, מלא דאגה
על כך שחברו פתאום תפס חשק לעזור ולהתנדב, אומר: "מה קרה לך
קוקו? מה זה הדבור הזה - לעזור לאנשים.... מה נהית לנו אנג'ל?"
אך דודי השמן חשב שהוא קלט ת'ענין ואמר: "אם אני קולט אותך
נכון, אז מה שאתה אומר זה שאם תהיה איזו תאונת עבודה למישהו
מהג'מעה במהלך הפעילות השוטפת, נגיד אם מישהו יקפוץ לא בסדר
מהחלון כשהחברה מהמניאק יגיעו, אז אתה תיתן טיפול, אה?" וקוקו,
נראה היה כאילו דודי מוציא אותו מהאין כניסה שנכנס אליו, אמר:
"כן, בדיוק". ובאבי הוסיף: "יענו, אתה רוצה להיות חובש קרבי של
הג'מעה. יפה, ומה אתה אומר על זה ג'וג'ו?" אך ג'וג'ו רק חייך
לעצמו ושתק. כל הג'מעה לא קלטה את הענין, ורק הוא הבין
ת'דאווין של קוקו.

ערב אחד התכנסה לה הג'מעה. קוקו לא הגיע בגלל שהיה בקורס.
בלילה הקודם הם היו עסוקים מאוד באזור הווילות של ראשון. היתה
שם הרבה עבודה ב'ניקיון' כמה בתים מכל הציוד שלהם. לכן הג'מעה
היו מאוד עיפים, מה שגרם לג'וג'ו להיות עצבני: "וואלק אני
משתגע, לכולכם עינים בראש ושכל על הכיפאק, ואתם לא קולטים
ת'ראש של קוקו. אפילו אתה באבי הטיליגנט, גם אתה לא תופס, אה?
מה קרה לכם, אה?" כל הג'מעה יושבים המומים ולא מבינים על מה
ג'וג'ו מדבר. וג'וג'ו ממשיך: "קורס עזרה ראשונה, עלק.... רוצה
להיות חובש קרבי של הג'מעה, יענו.... ואני אומר לכם, תתעוררו,
לקוקו לא יצא החרמון של הנשיקות מהראש". ודודי השמן שאל:
"ז'תומרת, מה הקשר?" וג'וג'ו, שתמיד משאיר כמה פיוזים ספר
למקרים קשים, אמר בעצבים: "אולי אתם יודעים שבקורס הזה, מה
שקורים לו עזרה ראשונה, מביאים לבנאדם מציצה צרפתית אורגינלית,
וזה מה שמחזיר אותו מגהנום בחזרה לכאן". ובאבי מתקן: "קוראים
לזה הנשמה מפה לפה, זה לא נשיקה צר...." וג'וג'ו הבין שכמעט
ולא נשארו לא פיוזים, כולו עצבים מזה שהג'מעה לא תופסים
ת'ענין: "מ'כפת לי הנשמה מפה לפה - זה נשיקה וזהו...."

הג'מעה כנראה שקלטו ת'ענין בסוף, למה כולם שתקו, והסתכלו זה על
זה כאומרים: איך לא קלטנו - קוקו משחק אותה בגדול. אך מה, לאף
אחד לא היה אומץ להגיד לקוקו את זה בפנים, וגם הם נתנו לו לשחק
את המשחק עד הסוף - מה יש אם הבנאדם מחורמן על נשיקות?

עברו עוד כמה שבועות. קוקו כבר גמר ת'קורס. הג'מעה הספיקו
לשכוח מכל הענין והם היו מעבירים את הקיץ בסבבה - ז'תומרת -
בצהרים הולכים לים, מרביצים מטקות ומתחילים עם בחורות שבאות
לחוף סלע. בערב היו יושבים אצל זיקו ושוטפים ת'ראש עם הבירות ,
ובלילה.... כן, בלילה הם היו עסוקים מאוד ב'פעילות השוטפת',
למה בקיץ הרבה אנשים היו הולכים לטייל ומשאירים ת'בית לבד.
והג'מעה היו אוהבים לשמור להם על הבית, וגם לנקות אותו מכמה
דברים. בעיקר הג'מעה היו אוהבים ת'וילות של ראשון, ליד פואבלו
אספניול. אבל מה שחשוב זה שביום הם היו עושים חיים בים.

יום אחד החליטו הג'מעה ללכת דווקא לחוף מה שקורים אותו: חוף
לדוגמא. זה יענו כמו כל חוף אבל אין לא שובר רגלים. הג'מעה רצו
לתפוס גלים עם גלשנים. איך שהם מגיעים לחוף, הם רואים ת'דגל
שחור על הסוכה של גיגי המציל, מה שאומר שהים עצבני. אבל מה, לא
הג'מעה יפחדו מים כזה. הם כבר גלשו בים יותר מחורפן. הם מכירים
ת'ראש שלו על הכיפאק. בסדר, אז הג'מעה הרביצו כמה גלישות
בסבבה. אחלה גלים היו. אבל איך שהם גמרו לגלוש והתחילו להתפנן
על החוף מהשמש והשאפות, הם רואים שהמציל גיגי מוציא איזו בחורה
מהים על חסקה, והיא לא מדברת ולא זזה. ואיך שגיגי מגיע לחוף,
ולפני שהג'מעה תופסים מה קורה, תפס קוקו פתאום מהירות והביא
ריצה לכיוון החסקה. וגיגי לפני שהתחיל להביא לבחורה הנשמה,
קיבל אכול מניוקי של דחיפה מקוקו, מה שגרם לו להתעופף ולהכנס
עם הראש בחול. וקוקו מתחיל להרביץ לה הנשמה - אבל איזה הנשמה,
מכל הלב ועם כל הכח. אפילו ב'פעילות השוטפת' לא ראו את קוקו
עובד ככה.

ג'וג'ו מיד רץ לכיוון גיגי כדי שלא יהיו פדיחות, למה גיגי גילה
סמנים של עצבים מזה שקוקו פידח אותו ליד כל האנשים בחוף. היה
לו הרבה כבוד לגיגי המציל. אך ג'וג'ו תפס אותו חזק, הזיז אותו
לצד והרגיע אותו. הוא גם אמר לו שקוקו עשה קורס ואין מה לדאוג.
גיגי היה מלא עצבים אבל הוא ידע שעם ג'וג'ו לא מתווכחים וגם
הוא ראה שקוקו משחק אותה בכלל לא רע.

ואכן הבחורה התעוררה ואיך שהיא פותחת ת'עינים דפקה לקוקו מציצה
צרפתית אורגינלית. וזה מה שאומר שהבחורה נגנבה על קוקו חזק חזק
בגלל שהציל אותה. וגם קוקו הביא לה עוד בוסה כזו גדולה עד שהיא
כמעט נחנקה עוד פעם. והג'מעה תפסו עכשיו למה קוקו עשה ת'קורס
הזה.

ומה יש לגיד - הם נהיו אחלה חברים. וקוקו אהב אותה מאוד. ולמה
לא - היו לה שפתים שגעון... וגם היא היתה גנובה על קוקו מאוד.

יום אחד מגיע קוקו לקיוסק של זיקו בערב לבדו. דודי השמן שאל
אותו: "תגיד איפה חברה שלך, מה, קרה משהו?" קוקו: "לא, לא קרה
כלום, היא קצת לחוצה, היא אומרת שיש לה הרבה לימודים...."
ודודי אמר: "אז מה קוקו, שיחקת אותה,  תפסת לך טיליגנטית,
לימודים, ענינים...." קוקו: "כן, וואלק, בחורה על הכיפאק, אבל
מה לפעמים היא דופקת מלים כאלו, יענו כמו של באבי, שאני לא
מבין בכלל" באבי קלט שקוקו צריך עזרה ואמר: "מה הענין קוקו, אם
ת'לא מבין משהו אתה יכול לשאול אותי, בסדר?" קוקו: "מה אני
יגיד לך, אתמול היא טחנה לי ת'מוח בכאלו מלים.... היא אמרה:
"אנחנו לא סתם חברים....אנחנו משהו מיוחד...." ואני שואל אותה:
" ז'תומרת למה? יענו מה מיוחד כאן...." והיא אומרת: "אנחנו
נהינו חברים בגלל שאתה הצלת אותי.... זה כמו בסיפורים.... כמו
בספור על היפיפיה הנרדמת...." ואני לא תופס על מה היא מקשקשת.
ועוד היא דפקה איזו מילה .... מנטיקה... שמנטיקה, וואלק לא
זוכר...." ובאבי שקלט ת'ענין אמר: "היא אמרה רומנטיקה, אה?"
קוקו:"כן, בדיוק.... מה זה המלה הזו?" ובאבי הסביר לו. אך מה,
הג'מעה ידעו טוב מאוד מאיפה כל הענין הזה התחיל...