|
כמו צללית לאור עששית עינייך
חמקתי מפינתי האפילה
על גחוני זחלתי
לאורך שיש
רגלך
לרוחב עמוד
כתפך
החלקלק
לאור פנס קסמך תשוקתנו מתקמרת
ומרצדת בעור כסדין במחול
מקיר אל קיר
הוטלנו כאריג בוער
עד ערפול ראש
בין קימורי
גוף
לעווית פנים
ואצבעות.
|
|
|
כשאומרים לך
"קפוץ מהגג כמו
כולם" - אתה
קופץ בלי לחשוב.
אבל כשאומרים לך
באמת לחשוב, אתה
אפילו לא מנסה -
מהפחד שזה יכאב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.