|
מחנק,
אי אפשר לתאר במילים את ההרגשה הזו.
מחנק,
אתה מרגיש את החבל מתהדק סביב צווארך.
עכשיו זה בידיים שלך!
זאת ההחלטה שלך אם לסיים את ים הדמעות הסוער של חייך,
זאת ההחלטה שלך אם לקטוע את רצף הכשלונות.
אתה אוחז את החבל בשתי ידיך ורועד.
ברגע האחרון אתה תולש אותו מצווארך בכל הכוח
ומתחרט.
אתה יודע ששם יהיה יותר טוב
ומתחרט.
ושוב תוקף אותך הרצון הבלתי נשלט לסיים ולקטוע את כל מה שבנית
עד כה
ומתחרט.
מתחרט על כל השנים המבוזבזות שבהן נכשלת ואיכזבת את העולם.
מתחרט על כל הבקרים שאמרת "היום זה היום" שנגמרו כמו הבוקר
הזה.
מחנק... |
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.