|
וכבר לא נלחמת בדמעות
אלא נכנעת ליאוש
מנחמת את עצמי
ומבטיחה
לעצמי הבטחות
קירות אפורים שוב
סוגרים מסביבי
וצחוק החוטאים
שוב נשמע מעלי
צועדת במקום בתוך
הווה לא מובן
נאבדת בתוך הנצח
הזמן
פרחים שנובלים לפני שהספיקו
לפרוח
יסורים אחרונים
של גוף מעונה
צעקה שמושתקת
בחלל של כאב
נשמה (אם ישנה)
נגאלת על מנת לחזור ולשוב
לסבל הזה |
|
|
"תן לישון כבר!"
צועק עליי אבא,
אבל אין לי שון,
באמת אבא, אם
היה לי הייתי
נותן לך, באמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.