זה כאילו כולם גרים תחת גג אחד....כמו שרצים מסתובבים ברחובות,
בבתים, נואשים, מאושרים, מחפשים את הרגע הנכון למות..
אחד רצה למות כשהוא יבזבז את הפרוטה האחרונה שלו..
אחר רצה למות כשאישתו עזבה אותו..
אחר רצה למות ברגע המאושר בחיייו..
אחת רצתה למות כשסבלה מצירי לידה..
אחרת רצתה למות כשגילתה שיש לה מחלה ממאירה..
אחר רצה למות כשפגש את אחיו שנאבד לו פני עשרים שנה..
ברגעים הכי גרועים או הכי מאושרים...אנחנו רוצים למות...
אני רציתי לחיות..
אבל כשנולדתי, רציתי למות.
נולדתי מתה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.