עידו הראל / הווה |
בתוך הגרביים האלה המחממות.
בתוך הכפכפים האלה .
הכי אמיתי זה הרגע ,
הקול הזה בחדשות .
את הקולה הזאת לשתות.
האידיאל הכי טהור
הוא הרצפה שעליה אתה הולך.
המסך שאליו אתה מתרכז.
המוח שמעביר מסרים לעצמו .
הגוף
המתחרפן
המזדקן
המזדיין
המתאבן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|