|
ערב שקיעה עלינו ירד
ושעריך הערמון זרח בקרניו
את מבטיך לאורו לא אשכח
כשירוק הפריחה בענייך בהק
ורוח חרישית אותנו ליטפה
כמעטה קטיפה אותנו עטפה |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי צעדו
לקרמטוריום,
קוטאותי ניסה
לברוח, ירו בו,
וצבוטאותי הובל
כצאן לטבח.
מי נישאר?
מעניין ת'סבתא
שלי!
אחמד אחמד,
בגרסה משל עצמו
למלחמת העולם
הכי שנייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.