היא רואה רק שחורות
בעיניים לבנות
וכשהיא עוצמת אותן
העולם והזמן
נעלמים
העולם סתם כדור
והזמן רק דיבור
של כוכבים
היא מנבאת עתידות
היא רואה בגלולות
וכשהיא בולעת אותן
העולם והזמן
מתבלבלים
העולם הוא טשטוש
והזמן סתם קשקוש
של שעונים
על אנשים
שמזמן היא לא פגשה
כן היא גרה ביער- לבדה
בין העצים, שמסתירים,
את השקר הגדול הזה
היא יודעת בדיוק איך זה
כשבורחים
אל תוך השקט
היא שומעת סודות
שמספרות החיות
העולם והזמן עליה נופלים
כמו בניין של קלפים
העולם רק צורך
את הזמן שמולך
על שעונים
על אנשים
שמזמן היא לא פגשה...
העולם הוא טיפש
והזמן מתרגש
לעצור
אבל הוא לא יכול
בתוך כל הכחול
אז הוא עוצר אצלה בלב
ושקט.. |
