במסלול הפאטתי
בתוך מוחי
אני הכי אוהב לבכות
בעזרת תמונת החיבוק
במסלול הפאטתי, בתוח מוחי
אני הכי אוהב לבכות, כשאת מחבקת אותי.
אני מחבק אותך
ואת לובשת מעיל חום וגס
אני חושב שאחזיק את הבד חזק וארטיב אותו בדמעותיי
אתייפח על כתפך בלי סיבה
וזה כל כך ברור
שברגע הזה
הכל יעלם
אעלם מחייך,
אעלם מליבי
זה כה ברור
שכשהאשלייה תתגשם
אהפך מבוכה מאושר, לחסר דמעות מעצב
והריקנות שוב תתגלה, האהבה תיעלם.
כן, זה ברור, כשאתייפח, הכל יפסק,
בהבזק של כוח.
אני מקווה שאני מאוהב
כי אם הכל היה מקסם שווא
ורגשות של כלום
אז עינויים עברתי
בגלל נפשי
ודמעות זלגו בלי סיבה
אני מקווה שאני מאוהב
כי הריקנות לא מחממת אותי כלל.
אני רוצה לאהוב אותך אבל אולי כל הרגשות, לא באמת פה
כמו שאני נודד איתך בתוך מוחי
כך גם הרעידות הם תוצאה של דרמה זולה
אולי, רק אולי.
אני מקווה שאני מאוהב,
אחרי שהריקנות יצרה בשבילך,
בתוכי, יצרה חלל. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.