|
לא הסכמתי לתת לך
את פרח הלילך.
לא הראתי לך
איך ליבי נפתח.
מצאתיך יבשה כמידבר
אך מתוקה כתמר.
כולך אברים מתוקים
נשיקותי הן ללא חוקים.
נשארתי אחריך במדבר
סביבי שממה שום דבר.
אני שקוע בחול המדבר
עמוק עמוק עד צוואר.
לקחתי את ידך לשניה
רציתי גם את השניה.
מנשק את פניך העייפות
יודע לאן המחשבות עפות.
זו נשיקת אהבתי הראשונה
לא אתן לך נשיקה שונה.
לא תהינה לך אף פעם
נשיקות עם כזה טעם.
כך את כל גופך אכסה
אין מיפלט או מחסה.
את נשיקותי לא אפסיק
כל הזמן שבידי לא יספיק.
אף לרגע לא אסור ממך
איך אשאיר חלל לידך ?
רק לך אעניק נשיקות ארוכות
נשיקותי לתמיד,מתוקות.
חולון 1998 |
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.