"שניים סוכר", אומר האיש שרוצה להיות טייס,"ככה אנחנו הטייסים
שותים". זה היה בבית קפה השכונתי שלו ברחוב קפלנסקי, היתה שעת
ערב, והאיש שרוצה להיות טייס מחכה לחבר שלו דוד, שלא כל כך
רוצה להיות טייס.

אותו איש שרוצה להיות טייס, באמת רוצה להיות טייס, בשבילו
להיות טייס זה כמו להיות אלוהים.חלום.
כשהוא קיבל זימון למבחני צוות אויר הוא שמח, כשעבר ירפ"א א'
וירפ"א ב' הוא התרגש, ולפני הגיבוש הוא הלך לבית כנסת.
ועכשיו הוא מעביר את הזמן, מחכה לתחילת הקורס, מנסה לישון ולא
מצליח.

דוד מגיע, ומתיישב ליד האיש שרצה להיות טייס, הוא אומר שלום
פעם אחת, וכשהאיש שרוצה להיות טייס לא עונה הוא פשוט מתחיל
לדבר לעצמו, הוא מספר על האוטו שהוא רוצה לקנות והאיש שרוצה
להיות טייס יוצא מהמטוס הדימיוני שלו ורואה את דוד בבית קפה,
תוך שנייה- שתיים גם הוא שם.
אחרי שיחת חולין בנושא מכוניות שהאיש שרוצה להיות טייס היה
רוצה במידה פחותה אך במקצת שתהיה קצרה הוא מזמין עוד קפה, אותה
כמות סוכר, כי ככה כל הטייסים שותים את הקפה שלהם.

ופתאום הוא במטוס, עם הקפה שתיים סוכר שלו , הוא מדמיין איך
הוא מעלים ככה אנשים. לוקח לגימה ואין יותר. הוא פותח את
העיניים למשמע הצעקה של המלצר, וזה טוען שהרגע הוא העלים את
דוד.
האיש שרוצה להיות טייס לוקח עוד לגימה, להירגע, ופתאום גם
המלצר נעלם. הוא חוזר למטוס, לידו יושב סמי השיכור, הוא יושב
שם מאז שהוא זוכר את המקום. סמי נכנס למטוס ואומר לאיש שרוצה
להיות טייס " היי, אתה יכול להיות קוסם", הניצוץ נדלק, והאיש
שרוצה להיות טייס מחייך חיוך רקוב של מציאות סוף העולם,לוקח
שלוק אחרון מהקפה והמטוס נעלם.

האיש שרוצה להיות טייס קם ויוצא, בדרך הבייתה עובר במכולת,
קונה קפה, ואריזת סוכר. האיש שרצה להיות טייס כבר לא ישים
שתיים סוכר בקפה.