אני לא יתן לה את הסיפוק, או שבעצם אני לא יתן לי להרגיש את
האכזבה. לא רוצה להיות מכוסה כולי, אבל ניראה לי שזה יגיע
מוקדם מהצפוי. תמיד יש איזשהו רף איזשהי ציפייה שרק בגלל זאתה
יודע שמצפים ממך אתה תיפול. אתה שונה מכולם ויודע את זה, אבל
אתה לא מנצל את זה לטובתך. עם זה היה עולם ללא ציפיות היית כבר
בטח מנהיג אותו, אבל אז אתה מסתכל על כולם ואומר הם מקובעים
בתוך סטנדרטים עם מכנסי הדיזל שלהם ושומעים את אותה המוסיקה
כאילו שהם באזשהי כת או משהו, אומנם זה נותן לך הרגשה טובה אבל
אתה לא רואה אך זה יתרום. היום זה לא כמו פעם, כסף הוא שם
המשחק ללא עוררין, האהבה לדברים שאתה עושב כבר לא קיימת למעשה
להגיד בציבור שאתה עושה משהו בגלל שאתה אוהב אותו עלול לגרום
ללגלוג קל, עדיין לא החלטתי עם זה יותר עצוב מאירוני או ההפך?.
אולי בכל זאת, במזל, אתה תתעשת ותהיה מישהו, או משהו אבל בשביל
זה אתה תצטרך להיות חלק מהסטנדרט, המקובע ,הכל-כך לא מובן,
מבחינתך לפחות ואני לא יודע עם אתה מוכן, זאת שאלה שאני שואל
אותך כל שעה בערך, לצערך נולדת בתקופה הלא נכונה או בעולם הלא
נכון, וכמו שכבר הזכרנו שם המשחק הוא: "כסף" ו"ציפיות", והם
הרבה יותר חזקים ממישהו קטן כמוך לא?