|
אני חושב שהייתי בן 14.
השתמשתי בחתיכת זכוכית שבורה
אני לא בטוח למה עשיתי את זה,
לא הייתי עצבני או משהוא כזה
אני זוכר שדברים הסתדרו די טוב
אני גם זוכר שהייתי בלחץ מהפחד אחרי זה
הרגשתי שהחתך הזה זה לא אני
כאילו משהוא מוזר השתלט עלי... |
|
|
- בובה, בא לך
שנייה להכנס
איתי לאוטו?
- לא, תודה.
- נו, בואי נעשה
סיבוב.
- לא, תודה.
- נו בואי, רק
סיבוב קצר.
- קצר אה? אז
באמת לא
תודה.
נשבעת לכם, זה
באמת קרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.