|
איך שלא תראי את זה
את האדם הראשון
שכל כך רציתי בחיים שלי--
שוכבת לך שם אצלי בראש
ולא מוציאה אף מילה
והאור שמתמזג עם המבט שלך
מרצד ומאיר גם פינות אפלות
והחיוך המהפנט שבזכותו
נמלאת הריקנות שבתוכי
והופכת לשלווה
ואת באמת
מישהי מדהימה
ואני רוצה להגיד לך
שרק אותך אני רוצה
ורק אותך אני אוהבת
אבל המילים נעתקות מפי
בכל פעם שפניך מופיעות
ואיך, איך את לא רואה אותי
ואת העינים שננעצות בך
כמו סכין מושחזת
ואת המבט שמצטלב
עם מבטך החולף על פני
וכן, אולי אני רונמזת
קצת יותר מדי
אולי את כבר יודעת
אבל מה לעשות שמקנאים
ואלון המטומטם הזה
למה את אוהבת אותו בכלל
מה יש בו?
ולמה את צריכה אותו כל כך?
הרי הוא כלל לא מתייחס אליך
ואני,
יכולה לתת לך משהו
כל כך הרבה יותר טוב!
ואיך שלא תראי את זה
את האדם הראשון
שכל כך רציתי בחיים שלי-- |
|
|
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?
- נו בוודאי!!
- יא שמאלני
מסריח!
- מר דלמורט,
אני מבקש
ממך...
- אדוני היו"ר!
איך אתה נותן
לסטרא-אחרא זה
לנאום כאן על
שולחן הכנסת?!?
- מר דלמורט אני
מבקש...
- סליחה אדוני
היו"ר! הוא
משווה את הצבא
שלנו לנאצים!!!!
איך אתה יכול
לשתוק?!?!
דוגי נכנס
לפוליטיקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.