[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוגוסט קול
/
תעתועים


"אני לא מאמין שנולדתי בדור הזה,
בזמן הזה, בתקופה הזאת - בעידן הזה".



"חשבתי", אמרתי לה, "את לא גאה בי?".
-"כמובן, אוגוסט".
אף פעם לא הייתי מהאלה שחושבים, תמיד ישבתי באיזושהי פינה,
הבטתי לצללים, ספרתי את האצבעות שעל הידיים, לפחות ניסיתי, רוב
הפעמים נכשלתי, מה לעשות.
דגלתי בספרטיזם, למטומטם כמוני אין מקום בעולם הזה, רק אחרי
עשרים שנה מאז שנולדתי צצה המחשבה המורכבת הראשונה בתוך ראש
הנעל הזה, אני זוכר בדיוק על מה חשבתי, זה היה די הילארי, לא
הפסקתי לצחוק שבוע, אני לא מאמין, הבדיחה הראשונה שהבנתי - היא
הייתה מהתוכנית "שמש", אני זוכר את זה כאילו זה היה אמש,
פתאום, בלי הזהרה, זה עלה, צץ כמו נורה על סוללות ריקות, ניצוץ
אחרון - או ראשון, עברתי את המחסום הראשון, מאז הכל הלך חלק.
התחלתי לחשוב לעיתים יותר קרובות, פעם בחודש, לפעמים אפילו כל
שבועיים, גם היכולות שלי גדלו, הצלחתי סוף סוף להבין את "רמת
אביב ג'", ואת "טלטביז", האושר שלי פרץ את כל הגבולות, עולם
חדש נגלה לי.
דוסטוייבסקי, שייקספיר, מולייר, בורסי ויאן, טולסטוי, פרו,
באלזאק, קורט וונגוט, המינגוואי, אדגר אלן פו, קונן דויל,
אפלטון, סוקרטס, פושקין, מטרלינק, תומאס מן, אלסנדרו מנצ'וני,
סטיבנסון, אנה לואיז סטיל, אמילי דיקנסון, הוגו, מארק טווין,
אלאן מילן, איסאק דינסן,  הרמן מלוויל,
ניטשה, אוסקר ויילד, זילאזני, קפקא, גתה, הנריך פון קלייסט,
גרסייה מארכס, וולטייר, בוקובסקי, דקארט, וכ"ו -
הייתי מטומטם מידי בשביל להבין את כל השאר.
"אני לא מנסה להוכיח כלום", אמרתי לה, והתכוונתי, הכל בתמימות
לב, תמיד, לא הייתי מורכב, מתוחכם, אף פעם לא, תמיד נפלתי, כל
פעם נפלתי על זה, אנשים לא הבינו, לא יכלו לתת אמון, ואיך
יוכלו, כאשר ההגיון שלהם אומר ההפך?, עולם אכזר, לא במקרה הוא
ככה - הכל זאת אשמתי.
-"אל תתנשא, אוגוסט", היא שברה לי את הלב.
-"את לא מאמינה לי?" שאלתי, והסתובבתי בחדר כמטורף, צעד אחר
צעד, חופף זה את זה, הנורה התהמהמה שם למעלה, הירח היה סגול
יותר מאי פעם, הרוח נכנסה דרך החלנות, טרקה את התריסים.
-"אני פשוט לא יכולה להבין אוגוסט", היא אמרה, "איך יכול להיות
שדבר כל כך פשוט כמו בדיחה מ"שמש", או מ"איצ'ה", לוקח לך כל כך
הרבה זמן להבין, ביסורים נוראים, אני רואה, ולעומת זאת, גדלת
כל החיים שלך על ספרים שאפילו אני לא מצליחה לקרוא, תסביר לי
אוגוסט - איך?, אין בזה כל הגיון, איך אתה מצפה ממני להבין זאת
אלא כהערה צינית".
"איבדתי אותך", אמרתי, ובאמת איבדתי, קשה לי להחזיק את עצמי
בריכוז למעלה משלוש שניות, אני פשוט לא יכול.
-"אתה מטורף, אוגוסט", היא הצליפה בי, ובעינייה השתקף הירח
הסגול והמלא שבחוץ, היה לילה מושלם.
-"בא לך לצאת אחוצה? - תראי איזה לילה", שאלתי.
-"בוא אוגוסט", היא אמרה, "אין לי מה לעשות איתך".
היה לנו אמש- היה לנו הלילה, לילה של ירח סגול, היה לנו
הזריחה, היה לנו השקיעה, היה הכתום של שניהם - היה לנו הכל
ושכחתי את זה - אני פשוט לא יכול להתרכז למעלה משלוש שניות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה השעה








יאשה מתעניין
באשתו


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/6/99 15:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוגוסט קול

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה