|
... שירה?
(המשך)
כתמי דיו על נייר,
פרשנות,
השתקפויות של השתקפויות של זכרונות,
השתקפויות של השתקפויות של אדם.
מעבר לזה אפשר לכתוב רק
בדם.
לעמוד מול המוות,
פנים אל פנים,
להגיד לו:
סליחה,
יש לי תור לעכשיו...
ובכל זאת לשקר.
למה!
(המשך)
למרות שיש עוד אדם
מתחת לכל המסיכות
אני אינני שם.
אולי אני רק מבחוץ
אולי אני לא.
וכשדברים קורים
עוברים מסביבי בלי להרגיש
אני לא כאן עכשיו.
ומחכה-
לכתוב כבר על משהו
אחר,
טוב יותר,
אולי מחר.
1990 |
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.