14/2/00  יום שני


אני רוצה לשתף
אבל לא יודעת איך.
את הדף הדומם,
זה שאינו נושם,
זה שאספר לו הכל
ולא יוציא זאת בקול.
זה,
שלא מבין ולא מיעץ,
כי אינו מקשיב באמת.

רוצה ולא יודעת ממה להתחיל,
כי אף פעם לא,
וכי למה עכשיו?
ומה כל זה בכלל שווה,
אם מצבי גם ככה לא ישתנה.

לחור השחור,
אפול,
אדמום,
אהיה שווה
ולא במשמעות כל המילה,
שווה לדף,
לדממה,
בה אקבר חיה.

איך מתחילים?
פספסתי,
את קו הזינוק,
ונשארתי
רק העבר, ההווה והעתיד.

דור אחרי דור,
כל פעם מחדש.
רואה את אלה מתקדמים,
וכל זה שובר אותי מבפנים.
כי כל פעם מתחילה עם החדש,
ומגיעה לאותה נקודה ממש,
ונשארת,
עבר, הווה, עתיד.