כולם אומרים לך שלהתגעגע זה טוב "זה בריא לקשר שלכם את תראי",
והוא שוב עוזב לשבועיים, ואתם לא ישנים בלילה שלפני, שקועים
אחד בשני ובדיכאון של היום שיבוא. וכרגיל את באה איתו לאוטובוס
ורואה איך הוא עולה עליו עם התיק הגדול ומבטיח שיתקשר כשיגיע
למקום ההוא.
ואת שוב מחניקה דמעות בפנים, וכואב לך - הגעגוע כואב.
ואת רוצה לחבק אותו, להחזיק אותו קרוב באליך, ואת שומעת את
קולו ומחפשת את דמותו בחושך החדר. "אני אוהבת אותך" את לוחשת
והוא מהנהן - ואת לא רואה את ההנהון, ואת שוכבת לבד במיטה
מדמיינת את זרועותיו אוחזות אותך, מחבקות אותך, ואת שפתיו
נותנות לך נשיקת לילה טוב על הלחי, ואת מחייכת.
בעיניים עצומות את מחייגת שוב את המספר שלו, משאירה לו הודעה
בתא הקולי מקווה שיחזור אליך בדקות הקרובות ויודעת שיש לך עוד
כמה שעות טובות לחכות עד שיחזור אליך.
את רוצה אותו קרוב אליך והשעות מפרידות בינכם.
הוא חושב לנסוע לחו"ל בסתיו הקרוב, ואת יודעת ששוב תדברו
בטלפון ותנסי לאחוז אותו דרך קולו, הצרוד הזה שאת כ"כ מכורה
אליו. ואת מתגעגעת וזה כואב.