תגיד לי שעכשיו זה השתנה. תירק לי בפרצוף רוק מלא בזיעה אלוהית
הנוטפת משערך הארוך. תכלא אותי בתוך נשמת בית הסוהר במאסר עולם
למשך כל השנים הקיימות ביקום. תצווה עליי שאשתחווה בתוך מקדשך,
כמו שאני עושה מאז אותו ה"שלשום". כמו שאני משחקת שוב ושוב
באותו המערבון, עם קלינט איסטווד לצידי ושנינו על הסוס הלבן.
תפתח עבורי, רק עבורי את השמיים הסוערים כשאתה מוצא בי מקום
לנשימה עמוקה וחיבוק בזרועות הנצח.
אתה תעזוב ואני אשאר בתקווה להדרן. אתה תעלם לתוך אוויר מלא
בעשן, טבעות ניקוטין אוהבות להיקלע בתוך עיניים דומעות, אדומות
משריפה, מנקות מבלי כל הבחנה.
ארשה לך לגמור ולהוציא משאלות ותיקות לאהבה מצד יצורים חסרי לב
והם יודעים רק לפגוע. ואתה תיגמר ותסלח על כל הטעויות, שהיו
טעויות ויישארו לא פתורות. וכמו ציפור אעוף מעבר, מקווה להווה
לא מזהיר בתוך השקרים של אותם יצורים. ואני כמו תינוקת, אבהה
במראה ואתן לך להכניס את הסכין עמוק עמוק בתוך מה שנקרא
נשמה/לב/רגשות- איך שלא תקרא לזה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.