|
עלים צהובים נושרים מן הלב לאדמה.
עלים של שרב. של צמא. של חוסר אונים.
צלקות דקות על מפתן הנשמה
מהתנתקות של זכרונות
מאובדן רגעים.
נמלים יבנו קן מן העלים המתים.
יחיו בו את כל חייהם הקצרים.
אולי מן הרסיסים של אהבתי שתמה
ישרדו נמלים עד לחורף הבא. |
|
|
ואז כולם מתו,
אבל כולם מתו
עוד פעם ועוד
פעם ביסורים חוץ
מיוסי, והיה לו
משעמם.
מתוך הצגת יחיד
בפרינג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.