|
עלים צהובים נושרים מן הלב לאדמה.
עלים של שרב. של צמא. של חוסר אונים.
צלקות דקות על מפתן הנשמה
מהתנתקות של זכרונות
מאובדן רגעים.
נמלים יבנו קן מן העלים המתים.
יחיו בו את כל חייהם הקצרים.
אולי מן הרסיסים של אהבתי שתמה
ישרדו נמלים עד לחורף הבא. |
|
|
אני לא גרטה
גרבו,
זוהי לא
הוליווד.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.